סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

עירובין טו-כא

 

1. על מי נאמר:

א. (בתרגום לעברית) "דומה תלמיד חכם זה למי שלא הסבירו לו את ההלכה"?
ב. שהיא נבנתה בדומה לבניין אוצר?
 

2. באיזה עניין נזכר:

א. שאביי ורבא חלקו בו כל חייהם(!)?
 

3. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. בעל שדה, שבעקבות אירוע מסוים יהיה מנוע כל חייו – אליבא דאמורא מסוים לחרוש אותה?
ב. שאמר: "מוטב אמות מיתת עצמי, ולא אעבור על דעת חבירי"?
 

4. מה המשותף ל:

א. דופן סוכה, לחי למבוי, פסין לביראות, גולל לקבר?
ב. יין, לעולם, כל שלושים יום?
ג. גזל, עריות, שבועת שווא, שבועת שקר?
 

5. השלם:

א. "מפני מה אמרו מים ............ חובה מפני שמלח..........יש ש............ את העינים".
ב. "אוי לי מ............. אוי לי מ............" .
ג. "אחרי ......... ולא אחרי ......... ".
ד. "......... שבחו של אדם אומרים ............. וכולו ......... בפניו".
ה. "אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי ................ כזית ומסורין ב......... ואל יהיו מתוקין כ.......... ותלוין ביד ......... ו...... ".
ו. "כל בית שנשמעין בו דברי תורה ב......... שוב אינו ............ .
 

6. שונות:

א. אדם העומד להקריב קָרבן פסח נוטל לשם כך ... סכך מסוכתו הישנה – לא כחומר גלם לשריפה. לאיזו מטרה, אם כן?
ב. בימינו יש יותר הקפדה על נטילת ידיים לפני הסעודה מלאחריה. הזכר מצב הפוך בענייננו.
ג. הביטוי "סתום את הפה" נחשב בימינו המוני וגס. באילו נסיבות בימי חז"ל עשו זאת על פי המשמעות המילולית – בפועל?
ד. פירות גינוסר ידועים כמובחרים. איזה מקום אחר בארץ ישראל – אליבא דריש לקיש – עדיף עליהם?

 

תשובות

1. על מי נאמר:
א. "דרב הוה יתיב בההיא מבואה... אמר ליה רב הונא לא סבר לה מר לסמוך אדיקלא אמר דמי האי מרבנן כמאן דלא פרשי אינשי שמעתא", ט"ו. 8 מלמטה.
ב. "ויבן ה' אל-הים ... תנא מלמד שבנאה הקב"ה לחוה כבנין אוצר מה אוצר זה רחב מלמטה וקצר מלמעלה כדי לקבל את הפירות אף האשה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כדי לקבל את הולד", י"ח. בשורה האחרונה.

2. באיזה עניין נזכר:
א. "דההוא ברקא דהוה ביה בר חבו דהוו פליגי בה אביי ורבא כולי שנייהו", ט"ו. 3 מלמטה.

3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "ת"ר מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים יבשים. ר' יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגו שם נקברין", דהיינו, באותו שדה נהרגו רבים, וקבורתם שם מונעת מבעל השדה לחרוש באדמתו, י"ז. גמ'.
ב. "מעשה בר"ע שהיה חבוש בבית האסורין... אמר לו (ר"ע) תן לי מים שאטול ידי אמר לו (רבי יהושע הגרסי) לשתות אין מגיעין ליטול ידיך מגיעין אמר לו (ר"ע) מה אעשה שחייבין עליהן מיתה מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי", כ"א: מעל אמצע העמוד.

4. מה המשותף ל:
א. ארבעה פריטים האסורים בעשייה מדבר שיש בו רוח חיים, ט"ו: 3 מלמעלה.
ב. שלושתם הם סייגים של בעל בגיטה של אשתו: "הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות", ט"ו: 5 לפני המשנה.
ג. " אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אל תדינני כיושב כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר", כ"א: שורה ראשונה בהתרחבות השנייה.

5. השלם:
א. "מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העיניים", י"ז: 15 מלמעלה.
ב. "אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי", י"ח. 4 מתחת להתרחבות.
ג. "אחרי ארי ולא אחרי אשה", י"ח: 11 לפני ההתרחבות.
ד. "מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו", י"ח: 2 מתחת להתרחבות.
ה. "אמרה יונה לפני הקב"ה רבש"ע יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם, י"ח:9 מלמטה.
ו. "כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב", י"ח: 6 מלמטה.

6. שונות:
א. "המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש רוח ביניהן כמותן כשירה", ט"ו: 7 מלמטה.
ב. "... ופטורים מרחיצת ידים אמר אביי לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה", י"ז: 12 מלמעלה.
ג. "וא"ר ירמיה בן אלעזר בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו "(רש"י: "עץ שפותח פיו שלא יכול לדבר"), כדי שלא יקלל את המלך וכו' , י"ט. שורה ראשונה.
ד. "גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו (רש"י: שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל"), י"ט. 5 מלמטה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר