הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: בית הלל ובית שמאי הלכה כבית הלל
עירובין יג ע"ב
יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
כאותה ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל לבית שמאי: לא כך היה מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית, ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית.
אמרו להן בית שמאי: (אי) משם ראיה? אף הן אמרו לו: אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך.
1.
כשבית הלל דנו עם בית שמאי הם הזכירו את "זקני בית שמאי" לפני "זקני בית הלל", וכך נהג גם "רבי" – רבי יהודה הנשיא – מזכיר בתחילת המשנה את בית שמאי – "בית שמאי פוסלין", לפני בית הלל – "ובית הלל מכשירין" [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רכה].
2.
וקצת קשה: מה ההוכחה מכך שבית הלל הקדימו את בית שמאי, והרי כל עיקר מטרת בית הלל היתה להוכיח שאף זקני בית שמאי פסקו כמותם – כזקני בית הלל, ולכן היה חשוב להם להקדימם!
3.
ואולי ההוכחה היא שבאמת זו היתה כוונת בית הלל, וההוכחה היא מכך ש"רבי" נהג כמותם [על סמך ה"חינוך" שקיבל מרבותיו – בית הלל] והקדים במשנה זו את דברי בית שמאי לדברי בית הלל.
4.
[פרוייקט השו"ת] תולדותיו של רבי יוחנן בן החורנית:
תנא בדור הראשון. תלמידו של שמאי (יבמות ט"ו ע"ב). רבו של רבי אלעזר בר צדוק א' (שם). זקני בית שמאי וזקני בית הלל הלכו לבקרו בסוכתו (סוכה כ"ח ע"א).
ונראה לומר: בית הלל רצו להוכיח לבית שמאי, שאפילו רבותיהם שלהם - זקני בית שמאי - סוברים כבית הלל. ואמנם בית הלל לא התכוונו לחזור בהם, אבל בית שמאי טענו שלהיפך, מזקני שמאי ומתגובתם לרבי יוחנן בן החורנית [שהיה תלמידו של שמאי] משמע בדיוק כדברי בית שמאי. נראה, שבית הלל, אחרי ששמעו זאת, הבינו שטעו בידיעת דברי זקני שמאי [או שטעו בעובדה שהיתה, או שטעו בהבנת דבריהם] ומכיון שכך הם הודו במקרה ספציפי זה לדעת בית שמאי!
5.
ולפי זה מובן,
א: מדוע הגמרא מביאה ברייתא זו כדי ללמד על גדולת בית הלל.
ב: מדוע נפסק להלכה כבית שמאי.
6.
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו הלכה ח:
מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך ביתו או חוץ לסוכה ואכל הרי זה אסור וכאילו לא אכל בסוכה עד שיהיה שולחנו בתוך הסוכה, גזרה שמא ימשך אחר שולחנו, ואפילו בסוכה גדולה.
הרמב"ם פסק כבית שמאי, כמשתמע בפשטות מהסוגיה במסכת סוכה.
7.
מגיד משנה הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ו הלכה ח:
[ח] מי שהיה ראשו ורובו וכו'. משנה (סוכה דף כ"ח) שם מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשיר ומפורש בהלכות פ"ק שהלכה בזו כדברי ב"ש גזירה שמא ימשך אחר שלחנו.
ויש מן הגאונים ז"ל שחולקין ופוסקין כב"ה שכל שיש בסוכה שיעור הכשר אף על פי שהשולחן בתוך הבית יצא ידי חובתו. ודעת רבינו כדעת ההלכות והוא דעת רוב הגאונים ז"ל וכן ראוי להחמיר:
הוא מביא שיש גאונים שפוסקים בסוגיה כבית הלל דווקא.
8.
משנה מסכת עדויות פרק א משנה יב:
[יב] אלו דברים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי האשה שבאה ממדינת הים ואמרה מת בעלי תינשא מת בעלי תתיבם ובית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד אמרו להם בית שמאי אחת הבאה מן הקציר ואחת הבאה מן הזיתים ואחת הבאה ממדינת הים לא דברו בקציר אלא בהווה חזרו בית הלל להורות כבית שמאי בית שמאי אומרים תינשא ותטול כתובתה ובית הלל אומרים תינשא ולא תטול כתובתה אמרו להם בית שמאי התרתם את הערוה החמורה לא תתירו את הממון הקל אמרו להם בית הלל מצינו שאין האחים נכנסין לנחלה על פיה אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה נלמוד שהוא כותב לה שאם תינשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:
המשנה בסוכה לא מנויה ברשימה הנ"ל. אולי בגלל שבי הלל לא ממש חזרו בהם, אלא הם רק קבעו שהלכה כבית שמאי, וזו מעלה רוחנית יותר גדולה:
9.
תפארת ישראל - יכין מסכת עדויות פרק א:
עא) אלו דברים שחזרו בית הלל וכו'. קמ"ל שלא יתבייש אדם מלהודות האמת אף שכח בידו להעמיד דבריו. דהרי ב"ה רבו מב"ש. ואפ"ה הודו:
10.
לגבי בית הלל ובית שמאי:
"הלבני", עירובין, עמוד לא:
10.1
בסוגייתנו בברייתא נאמר בפירוש "אבל הלכה כבית שמאי" [נראה אולי שזו תוספת מאוחרת].
10.2
מובא בקבלה שלעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי.
10.3
החתם סופר [פסחים דף ג עמוד ב]: מה שנראה עכשיו לא נכון יהיה אמת בגלגול אחר. אין דבר בהלכה מיותר, ולכן דנים בדעות שלא נפסקו להלכה.
חתם סופר מסכת פסחים דף ג עמוד ב:
כגדי מסנקן. נלע"ד דשניהם לדבר א' נתכוונו בשידוע מ"ש אלו ואלו דא"ח ואין בכל התו"ה ד"א לבטלה ע"ד ועליהו לא יבול ומה שנראה עתה נגד הסברא מ"מ יהי' אמת במק"א ובגלגל אחר, וזה השיג לפי דעתו, וזה לפי דעתו, עי' מזה בביאור בס' יערות דבש...
