סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

אבל / הרב שמואל לוינזון

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

עירובין לח ע"א


בדף לח. שואל רבי אליעזר את חכמים "אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון - מערב ברגליו ביום שני, נאכל עירובו ביום ראשון - אין יוצא עליו ביום שני?"

תשובת החכמים מסתכמת במילה אחת: 'אֲבָל'. מה פשר תשובה זו? 'אבל' היא תחילת משפט הבא להתנגד למה שנאמר קודם לכן, וכאן אין שום המשך אחרי 'אבל'.

רש"י פותר לנו את הבעיה בהדגישו כי פירושה של מילת 'אבל' הוא אמת!

אנו רגילים לתפוס את 'אבל' כמילה הבאה לסתור את מה שנאמר לפני כן, אך אין זה תמיד בהכרח. הדוגמא הטובה ביותר היא דברי האשה התקועית אל דוד בספר שמואל (ב יד, ה). היא פותחת את דבריה במילים "אבל אשה אלמנה אני", הגם שלא נאמר לפני כן שאינה אלמנה.

המשמעות היסודית של המילה היא 'אמת', אלא שמשפטי סתירה רבים מתחילים במילה זו, "אמת, נכון הוא מה שאמרת, רק שיש כאן עוד ענין המשנה את התמונה".

מה שקרה למילה 'אבל' הוא שמשמעות הסתירה התגברה על המשמעות האמיתית (תרתי משמע), ואנו תופסים אותה היום כמילת סתירה בלבד.

תהליך דומה קרה למילה 'אמנם' שפירושה גם כן 'אמת', כמו "אמנם ה', החריבו מלכי אשור את הגויים" (ישעיה לז, יח). אבל הורגלנו לתפוס אותה כמילת סתירה יותר מאשר מילת אישור.

וכן במילה 'אך'. בפסוקים כמו "אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה" (בראשית כט, יד), "אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא" (מ"א כב, לב), "וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף" (בראשית מד, כח), פירוש המילה 'אך' הוא אמת, וממנה התפתחה המשמעות של סתירת או הגבלת הנאמר קודם לכן. כמו "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף" (במדבר לא, כב).



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר