סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

על עסקי הינם / הרב שמואל לוינזון

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

עירובין יט ע"ב


האותיות ה"א וחי"ת דומות מאוד, בכתבן ובהגייתן. כפי שמציין הרא"ש בהלכות קטנות שלו (הלכות ספר תורה סי' יב) בעוסקו בדברי הגמרא (שבת קג:) שהסופר צריך ליזהר שלא יכתוב אַלְפִי"ן עַיְנִי"ן והֵהִי"ן חֵיתִי"ן. אומר הרא"ש: "הא דקאמר אלפי"ן עייני"ן משום דדומין בקריאתם... ההי"ן חיתי"ן - אלו דומות בקריאתן ובכתיבתן".

דמיון זה עומד ביסוד עשרות דרשות שבנויות על חילופי האותיות ה"ח. הירושלמי (שבת ז, ב) אף מתייחס במפורש לצורת דרש זו ואומר "לָא מִתְמַנְעִין רַבָּנָן דָּרְשִׁין בֵּין ה"א לחי"ת" ולפיכך הוא דורש מן הכתוב "אלה הדברים" (שמות לה, א) רמז לשלושים ותשע אבות מלאכות, שכן אם נחשיב את הה"א שבמילת 'אֵלֶּה' כחי"ת, הרי לנו שלושים ותשע בגימטריה. וכמו כן הוא דורש (פאה ז, ה) 'הילולים – חילולים', דרשה שמופיעה אף בבבלי (ברכות לה.).

וכך: "התך זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך - שחתכוהו מגדולתו" (מגילה טו.) "אל תקרי בֶּהָלָה אלא בְּחַלָּה" (שבת לב:), "אל תקרי בְּהַדְרַת, אלא בְּחֶרְדַת" (ברכות ל:). ובמסכת עירובין שאנו עסוקים בה כעת (דף יט:): "גיהנם - שהכל יורד לה על עסקי הנם", והכוונה 'על עסקי חינם' כמו שכותב מהרש"א שם, והיינו איסורי עריות שנרמזו בכתוב "אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם" (במדבר יא, ה). ועיין עוד בתורה תמימה (בראשית יז ה, הערה יג) שאסף כעמיר גורנה דרשות הבנויות על חילוף זה.
הריטב"א בגיטין (כז. ד"ה מצאו בחפיסה) רומז לדברי הגמרא בעירובין, כשהוא כותב כי אין סומכים על טביעת עין של עם הארץ 'בדבר שבהינם'.

המילה 'שבהינם' היתה נראית חסרת פשר, ולכן במהדורות 'זכרון יעקב' ו'מוסד הרב קוק' היא הוקפה בסוגריים ונכתב תחתיה 'בדבר שבידינו'. אולם באמת אין שום צורך להגיה, כי הריטב"א מתכון שאין סומכים על עם הארץ בגט שהוא איסור אשת איש, והוא 'דבר שבהינם / חינם', דהיינו עסקי עריות, כמו שנתבאר.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר