הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "הלכה כרב באיסורים";
הלכה כרבא נגד אביי

עירובין ח ע"ב

איתמר, מבוי העשוי כנדל, אמר אביי: עושה צורת הפתח לגדול, והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה.
אמר ליה רבא: כמאן - כשמואל, דאמר תורתו כסתום למה ליה צורת הפתח?
ועוד; הא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא, וחשו לה לדרב! –
אלא אמר רבא: עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא, ואידך גיסא מישתרו בלחי וקורה

1.
רבא בסוגייתנו פוסק שמבוי העשוי כנדל עושה בו צורת הפתח לכל המבואות מצד אחד, ובלא דלת, וכשיטת תנא קמא [לעיל ו עמוד ב].

2.
הרי"ף שם הכריע כרב [שפסק כתנא קמא] מפני שרבא בסוגייתנו סובר כמותו.

2.1
ובסוגייתנו רבא חולק על אביי והכלל הוא שהלכה כרבא נגד אביי [חוץ מיע"ל קג"ם].

2.2
והלכה שם כרב גם מפני הכלל שהלכה כרב באיסורים נגד שמואל. [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קכט]
ומדוע הרי"ף צריך שני נימוקים? אולי באמת כל אחד מהם מספיק.

3.
ונראה אולי לומר, שיתכן שהעיקרון שהלכה כרבא נגד אביי מושתת על אותו עיקרון שבגינו נקבע שהלכה כרב באיסורים נגד שמואל [באיזו צורה [לא ידועה].

4.
ואולי ניתן לומר שלעיל אין הכרח שהלכה כרב למרות שלכאורה סותר לכלל שהלכה כרב באיסורים. וזאת מפני ששם רב ושמואל לא נחלקו בסברת עצמם, אלא נחלקו כמי לפסוק, ולכן זקוק היה הרי"ף להוסיף את הנימוק שהלכה כרבא בסוגייתנו, ובסוגייתנו רבא לא ניסח את דבריו "הלכה כרב", אלא הוא אמר דין שממנו משתמע שהלכה כרב.

4.1
אולם ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד קכט, בהערה צג, שבאמת הלכה כרב באיסורים נגד שמואל גם כשהם חלוקים כמי ההלכה [וב"יד מלאכי", אות קמח]