הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "סוגיה כוותיה"; אמוראים: רב ושמואל

עירובין ה ע"א

אמר רב חנין בר רבא אמר רב: מבוי שנפרץ
מצידו - בעשר, מראשו - בארבעה. מאי שנא מצידו בעשר - דאמר פתחא הוא, מראשו נמי - נימא פתחא הוא! - אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כגון שנפרץ בקרן זוית, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי.
ורב הונא אמר: אחד זה ואחד זה בארבעה.
וכן אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא: לא תפלוג עלאי, דרב איקלע לדמחריא ועבד עובדא כוותי. - אמר ליה: רב בקעה מצא, וגדר בה גדר.
אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא. דאיתמר: מבוי עקום, רב אמר: תורתו כמפולש, ושמואל אמר: תורתו כסתום. במאי עסקינן? אילימא ביותר מעשר - בהא לימא שמואל תורתו כסתום? אלא לאו - בעשר, וקאמר רב: תורתו כמפולש. אלמא: פירצת מבוי מצידו בארבע. - ורב חנן בר רבא - שאני התם, דקא בקעי בה רבים. מכלל דרב הונא סבר אף על גב דלא בקעי בה רבים? מאי שנא מדרבי אמי ורב אסי? - התם דאיכא גידודי, הכא - דליכא גידודי. 

1.
לגבי ההלכה הראשונה:
רמב"ם הלכות שבת פרק יז הלכה יז:

נפרץ ש בו פרצה מצדו כלפי ראשו אם נשאר עומד בראשו פס רוחב ארבעה טפחים מותר
והוא שלא תהיה הפרצה יתר על עשר, ואם לא נשאר פס ארבעה אסור אלא א"כ היתה הפרצה פחות משלשה שכל פחות משלשה כלבוד הוא.

2.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יז הלכה יז:

[יז] נפרץ בו פרצה מצדו כלפי ראשו וכו'. שם איתמר מבוי שנפרץ מצדו כלפי ראשו איתמר משמיה דרב אמי ורב אסי אם יש שם פס ד' מתיר בפרצה עד י' ואם לאו פחות מג' מתיר ג' אינו מתיר ע"כ. ונ"ל שכונת ההלכות ורבינו שאותה מימרא שהזכירו שם (ה' ו') מבוי שנפרץ מצדו בעשר מראשו בד' ואמרו שם כגון שנפרץ בקרן זוית וכו' חולקת היא על הא דרב אמי ורב אסי וכלה סוגיא דאיתא התם ליתא לענין הלכתא. ופירוש קרן זוית הנזכר שם לדעתם ז"ל מן הצד כנזכר פט"ז. וכן גידודי שאמרו שם פירוש לדעתם פסין ועל כן לא נכתב זה בהלכות ולא הזכירו רבינו ז"ל, והרשב"א ז"ל הטיל...

ה"מגיד משנה" סובר שהסוגיה שמצוטטת לעיל איננה להלכה כי היא איננה תואמת את שיטתם של רב אמי ורב אסי [יש חולקים עליו].

2.1
רב אמי ורב אסי היו תלמידי רבי יוחנן, ומדוע הלכה דווקא כמותם ולא כרב ורב הונא?
אולי מפני שהכלל הוא, שהלכה כרבי יוחנן נגד רב, ולכן כנראה הלכה גם כרב אמי ורב אסי שאמרו את דינם שככל הנראה שמעו מרבם - רבי יוחנן.

2.2
ןיתכן שהלכה כרב אמי ורב אסי מפני שכך משמע מה"סתמא דגמרא" שמקבלת את דברי רב אמי ורב אסי כבסיס לדיון [לפי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"].

3.
רמב"ם הלכות שבת פרק יז הלכה ג:

והיאך מתירין מבוי מפולש, עושה לו צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן, ומבוי ב עקום תורתו כמפולש.

הרמב"ם קובע שמבוי עקום דינו כמבוי מפולש. הוא פוסק בסוגייתנו באותה שאלה ספציפית של "מבוי עקום" כרב נגד שמואל [הלכה כרב באיסורים כשחולק על שמואל].