סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "סתם משנה"; "הלכה כבתראי"

עירובין ב ע"א-ע"ב


משנה. מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה - ימעט, רבי יהודה אומר: אינו צריך. והרחב מעשר אמות - ימעט, ואם יש לו צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות - אין צריך למעט.
...
... אלמה תנן: אם יש לו צורת הפתח, אף על פי שרחב מעשר אמות - אינו צריך למעט! מידי הוא טעמא אלא לרב - הא מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב: אינו צריך למעט. ואמר ליה: אתנייה
צריך למעט
 

הערה: לאורך כל הסוגיה הגמרא מכנה את "תנא קמא" במשנתנו כ"חכמים" ו"רבנן" [למרות שכנראה מדובר ברבי מאיר כמבואר בפשטות בתחילת מסכת סוכה – לגבי סוכה – דירת קבע או דירת עראי].

החלק השני של המשנה אינו חלק מדברי רבי יהודה אלא נקרא – להלן בדברי הרא"ש – "סתם משנה". משמע מכך, שכל חלק ממשנה שלא נאמר במפורש בשמו של חכם [או כ"חכמים"] מוגדר כ"סתם משנה".

בגמרא – בעמוד ב – "רב" אומר שיש לגרוס במשנה "צריך למעט" במקום "אין צריך למעט".

רמב"ם הלכות שבת פרק יז הלכה יד:

כמה יהיה פתח המבוי ויהיה די להכשירו בלחי או קורה, גבהו אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה ורחבו עד עשר אמות, בד"א שלא היה לו צורת פתח, אבל אם היה לו צורת פתח אפילו היה גבוה פ מאה אמה או פחות מעשרה או רחב מאה אמה הרי זה מותר. +/השגת הראב"ד/ אבל אם הי' לו צורת פתח אפילו היה גבוה מאה אמה או פחות מעשרה. א"א פחות מעשרה שבוש הוא.+

הרמב"ם פוסק כפשט לשון הסיפא של המשנה שאם יש צורת הפתח "הרי זה מותר", כמו שנאמר במשנה "אין צריך למעט".

רא"ש מסכת עירובין פרק א סימן א:

א [דף ב ע"א] מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אין צריך והרחב מעשר אמות ימעט ואם יש לו צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט. והכי הלכתא* ואף על גב דאמר בגמרא (ע"ב) מתני רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב אין צריך למעט וא"ל איתנייה צריך למעט לא קי"ל כוותיה אלא כסתם מתני'**.

הרא"ש מסביר שהלכה כ"סתם משנה" ולכן הרמב"ם פסק כלשון המשנה ולא כ"רב". אבל קשה לי, הרי "רב" גרס במשנה לשון אחרת, וגם אז הסיפא תיחשב כ"סתם משנה" אבל כגירסת "רב" !

הגמרא בעמוד ב:

מידי הוא טעמא אלא לרב - הא מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב: אינו צריך למעט. ואמר ליה: אתנייה צריך למעט.

"רב" טוען שיש לגרוס במשנה "צריך למעט" במקום אין צריך למעט". והנה הגירסא במשנתנו כפי שהיא כנראה התקבלה על ידי "עורך הגמרא" והוא לא שינה כדברי "רב". ונראה לי לומר [חידוש]: לרב היתה מסורת ואולי אף היתה בידו ברייתא שכך אמר "רבי", או אולי הוא בכלל חולק על "רבי" ["רב תנא הוא ופליג"] וסובר שהמשנה שהיתה לפני רבי היא כגירסתו ולא כגירסת "רבי". [ראה קצת ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כג]

דרב לטעמיה דאמר רבנן מפתחו של היכל ילפי ולכך אמר דצריך למעט דהא היכל צ"ה הוא דהוה ליה ואפ"ה י' אמות הוא דהוה ליה. ואנן קיימא לן כאמוראי בתראי דאמרי דנקט פתחו של היכל לסימן בעלמא הלכך מהניא צ"ה כסתם מתני':

הרא"ש מנמק מדוע אין לפסוק כרב [לא ברור לי האם הרא"ש מוסיף נימוק או שהוא מסביר כאן את מה שאמר בפיסקה הקודמת]. הוא אומר שאמוראים אחרים חולקים על המקור שממנו למדים על הגדרת ה"פתח". הוא מתכון כנראה לרב חסדא בסוגייתנו ולרב נחמן בר יצחק בדף ג. הרא"ש מכנה אותם כ"אמוראי בתראי" והכלל הוא ש"הלכה כבתראי". משמע מדברי הרא"ש שהכלל של "הלכה כבתראי" תקף גם אם האמורא שחולק על אמורא אחר הוא אמורא שחי אחרי תקופת אביי ורבא [רב נחמן בר יצחק היה תלמידו של רבא]

בהגהות אשר"י מביא שיש מי שפסק כדברי "רב" בגמרא. אולי הוא סובר שמכיון שרב חי בדורות הראשונים של האמוראים אין הלכה כאמורא שחי אחרי אביי ורבא. ואולי ניתן למר שהלכה כרב מםני שבכל הדף הגמרא דנה בדבריו ["מדשקיל וטרי אליביה"]



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר