דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף קנז
עמוד א
רש"י ד"ה מפירין. בעל לאשתו:
וכן לעיל (בדף מו:) כותב רש"י לשון זה ואינו מזכיר הפרת אב לבתו, אמנם בנדרים (דף עז.) בפירוש הנקרא רש"י (ויש אומרים דאינו מיוחס לרש"י) איתא בעל לאשתו ואב לבתו, וכן בשו"ע הלכות שבת שמ"א סעיף א' איתא וז"ל אבל הבעל יכול להפר נדרי אשתו, ואינו מזכיר מהפרת אב לבתו שלכאורה דינם שווה, ובמשנה ברורה שם ס"ק ג' איתא והוא הדין אב לבתו נערה וכו'',
ואפשר לומר שמאחר שבשעת הדלקת נרות זה זמן של קפידה וכמו שנאמר ששלוש דברים אדם צריך לומר בערב שבת וצריך לאמרם בניחותא וע"כ שכיח יותר נדרים של אשה.
עמוד ב
רש"י ד"ה מתעסק. שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא:
לכאורה מדברי רש"י משמע שאפילו לימוד סתם לא היה כאן, דהרי במשנה הסביר רש"י ד"ה מודדין. להתלמד על דבר הוראה: ויכול לפרש בדברי רבה בר רב הונא שמתעסק לשם לימוד ואולי מאחר שרבה בר הונא ישב בתוך אמבטיה של מים הרי שאינו יכול ללמוד במקום זה, וע"כ רש"י הוכרח לפרש שהתעסק סתם.
הדרן עלך וערבת לנו מסכת שבת - וממאי דסליקא לן מענין מדידה וקשירה
נבוא ונערב ונמדוד - מקום הנחת הקורה במבוי שבמסכת עירובין
