סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 817

 

"לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים"

עירובין כ ע"ב


באר מים מוגדרת לגבי הלכ' שבת רשות היחיד משום שהיא עמוקה י' טפחים ורחבה ד"ט ואילו שפת הבאר נמצא ברה"ר או בכרמלית וכדי להתיר הוצאת מים מהבאר מקיפים את הבאר בארבעה עמודים הנקראים "פסים" בצורת זויות כשבכל כוון יש רחב אמה, ארבע זויות אלו יוצרים בתוכם מקום המוקף מחיצות, ולמרות שבין העמודים יש פרצת 10 אמות מ"מ התירו חכמים לשוות למקום זה שם רשוה"י ומותר יהיה להוציא את הדלי מהבאר למקום המוקף באותם דיומדים. הגמ' מביאה הגבלה גדולה להיתר זה של פסי ביראות "א"ר יצחק בר אבא לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד", כל שאר התושבים (או הולכי דרכים שלא לרגל) צריכים ליצור רשות יחיד גמורה כדי לשאוב מים מהבאר. הלכ' זו נפסקה גם ברמב"ם (פ' יז הלכ' שבת הל'ל), הגר"א בביאורו בשו"ע אור"ח מעיר על דין הקשור בהלכ' סוכה. הגמ' במסכ' סוכה ז: מביאה חדוש גדול הבנוי על דברי גמרתנו "סיכך על גבי פסי ביראות כשרה" אדם ששם סכך על אותם 4 זויות יכול לצאת יד"ח סוכה בשבתו שם למרות שלאותם מחיצות אין שם מחיצה מספקת לגבי הלכ' סוכה (לסוכה צריך דופן שיכולה לעמוד ברוח מצויה) מיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה. וכך נפסק בשו"ע בס' תר"ל סע' ז' סיכך ע"ג פסי ביראות הרי"ז סוכה כשרה לשבת שבתוך החג, שמתוך שפסים אלו מחיצות לענין שבת נחשוב אותם כמחיצות לענין סוכה, מוסיף הרמ"א "ואין להתיר אלא במקום שהפסים מתירים לענין שבת", כותב הגר"א "כוונתו דווקא לעולי רגלים וכדאיתא בעירובין כ: "ז"א דווקא עולי הרגלים יכולים להשתמש באותו מקום כסוכה כשרה בשבת שבאותו החג. יש לכאורה מקום לתמוה על דברי הגאון משום שהגמ' במס' סוכה (כו.) מביאה שהולכים בדרך מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה, ומתוך דברי גמ' אלו, מסיק הגאון בעל "חלקת יואב" בספרו בסימן ג' שכל עולי הרגלים אפ' בשבתם בירושלים פטורים מן הסוכה, תמוה א"כ שכל ההיתר של סיכוך ע"ג פסי ביראות נאמר לאותם עולי רגלים שהם בעצם פטורים מן הסוכה וצ"ע.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר