הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "תניא כוותיה"

שבת קנא ע"א

גמרא. מאי ממקום קרוב? רב אמר: ממקום קרוב ממש, ושמואל אמר: חיישינן שמא חוץ לחומה לנו.
דיקא מתניתין כוותיה דשמואל, דקתני עשה לו ארון וחפר לו קבר יקבר בו ישראל אלמא: מספיקא שרי, הכא נמי - מספיקא שרי,
ותניא כוותיה דרב: עיר שישראל ונכרים דרים בה, והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת. אם רוב נכרים - לערב רוחץ בה מיד, אם רוב ישראל - ימתין עד כדי שיחמו חמין. מחצה על מחצה - (אסור, וימתין) +מסורת הש"ס: [ימתין]+ עד כדי שיחמו חמין. רבי יהודה אומר: באמבטי קטנה, אם יש בה רשות - רוחץ בה מיד. מאי רשות? - אמר רב יהודה אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: אם יש בה אדם חשוב, שיש לו עשרה עבדים שמחממין לו עשרה קומקומין בבת אחת באמבטי קטנה - מותר לרחוץ בה מיד.  
 
1.
מבלי להיכנס לעצם תכני הנושא [יש בעניין זה פירושים רבים של ראשונים ואחרונים], נאמר רק שכעיקרון יש מחלוקת פוסקים אם הלכה כרב או הלכה כשמואל [ויש גם שינויי גירסאות: "ותניא כוותיה דרב" במקום "ותניא כוותיה דשמואל", "מתיבתא", הערה לט].

2
ונראה לומר שלמרות שיש כלל שהלכה כרב באיסורים בכל אופן כלל זה לא תקף כאן כי מפשט הסוגיה משמע שיש בזה גם מחלוקת בין משנתנו לברייתא המובאת בסוגיה, [וזה עצמו דורש דיון האם פוסקים לפי כללי הכרעה ביו אמוראים כאשר דבריהם תלויים בדברי תנאים, ובכלל יש להקשות מדוע לא נאמר כאן בסוגיה "לימא כתנאי" / "כתניא"] וממילא, כנראה שמחלוקת הפוסקים תהיה איזה ביטוי שנכתב על ידי "עורך הסוגיה" חזק יותר, הביטוי "דיקא מתניתין" או הביטוי "תניא כוותיה".

3.
לפי ההסבר הנ"ל אולי מיושב מדוע לא נאמר כאן הביטוי "לימא כתנאי", כי הביטויים "דיקא..." ו"תניא ..." נועדו להכריע כאחת הדעות בין רב ושמואל.

4.
לפי כל הנ"ל נראה לומר, כשהגמרא אומרת "תניא כוותיה דרב" [או "תניא כוותיה דשמואל" - לפי גירסא אחרת] מעירים הפרשנים שצריך לגרוס "תנן" ולא "תניא" כי מדובר במשנה ולא בברייתא ["מתיבתא", הערה לו]!

4.1
ונראה לומר: הביטוי "תנן כוותיה" - מופע יחידאי בש"ס [חגיגה דף כה], ואילו הביטוי "תנן כוותיה ד..." לא מופיע כלל בש"ס, ולפי תיקון הגירסא בסוגייתנו יוצא שהיה צריך להיות "תנן כוותיה ד...".

4.2
ויש לומר, שבאופן מכוון "עורך הש"ס" שינה ל"תניא", כי הביטוי "תניא כוותיה ד..." בא ללמדנו שכך היא הכרעת "עורך הש"ס", ואין כוונתו לומר שמדובר דווקא בברייתא אלא אף יתכן שעל משנה הוא אומר "תניא כוותיה ד..."!