הסתכלות בדיוקנא
שבת קמט ע"א
"ודיוקנא עצמה - אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר: (ויקרא יט, ד) אל תפנו אל האלילים. מאי תלמודא? - אמר רבי חנין: אל תפנו אל מדעתכם".
באיזו דיוקנא מדובר, בפסל של עבודה זרה או של אומנות?
התוספות והרא"ש כתבו שהאיסור הוא רק משום לתא דעבודה זרה. (ברש"י ובר"ן אין הכרח. גם בתוספות ע"ז דף נ ע"א ד"ה "ה"ג בנן של קדושים" אין ראיה שאוסר כמו שכתב המגן אברהם בסימן ש"ז, אדרבה סתמא של אותה סוגיה איירי בע"ז).
והמאירי כתב:
"ודיוקני עצמה אסורה אף בחול להביט בה שהם דברים המושכים לבו של אדם ומפנים אותו לבטלה ומיאשים אותו מעבודת בוראו".
וכך כתב הריטב"א:
"אל תפנו אל האלילים מדעתכם. פרש"י ז"ל אלילים לשון חלל, והכי קאמר אל תסתכלו למה שעשו ידכם ויצא מחלל לבכם לומר שאין ראוי להסתכל אלא במעשה השי"ת כדי להכיר נפלאותיו וכענין כי אראה שמיך (תהלים ח') וכו', והרמב"ם ז"ל גורס אל תפנו אל מדעתכם ר"ל לא תתפנו להבלים ותהיו מפנים זכרון של הקב"ה מדעתכם".
הריטב"א פירש ברש"י וברמב"ם כמאירי.
בשו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן כ, ג כתב להקל משום דהוה דברי סופרים, למרות ששיטתו לפסוק כשו"ע, וכחיד"א (יביע אומר ח"ד או"ח נ, ז; ח"ה או"ח מג, ט; ח"ו יו"ד לה; יחו"ד ח"ו נח), ובשו"ע או"ח סימן שז, טז מוכח כמחמירים, וכך פסק בברכי יוסף יו"ד סימן קמב סעיף טו.
וכתב בספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה י:
"והמצוה העשירית היא שהזהירנו מנטות אחר עבודה זרה ומהתעסק בספוריה... כי המחשבה באלו הדברים והעיון באותן הליצניות הוא מה שיעורר האדם לבקש אותם ועבודתם. והכתוב שהזהיר בו מזה הענין הוא אמרו: אל תפנו אל האלילים. ולשון ספרא: אם אתה פונה אחריהן אתה עושה אותן אלוהות. ושם אמרו: רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם. ר"ל אפילו להסתכל צורת הצלם הנראית והמחשבה בעשייתה אינו מותר כדי שלא יתעסק חלק מן הזמן בחלק ממנה. ובפרק שואל אדם מחבירו: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקני עצמה אפילו בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אמר רבי יוחנן אל תפנו אל מדעתכם".
פירוש דבריו שהאיסור הוא משום ע"ז כמוכח בספרא קדושים פרשה א: "אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעובדם, רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיי (=ודאי)".
ויותר מפורש בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ג ה"א:
"אשייאן נגרא (=הנגר) בשם רבי יוחנן איקוניות למה הן אסורות? מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות. אמר רבי יוחנן מותר לראותן בשעה שהן יורדות, מה טעמא בהכרת רשעים תראה. כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקונות ומה טעמא אל תפנו אל האלילים אל תפנה לעובדן רבי יהודה אומר אל תפנה לראותן ממש".
בירושלמי מבואר שאותם הצלמים שהיו האומות מעמידים במקומות ציבוריים, לא היו מקטירים לפניהם אלא בזמן חנוכתם.
