סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "מכללא איתמר"; "כבוד רבותינו"

שבת קמו ע"ב


בי סדיא, רב אסר ושמואל שרי. ברכין - דכולי עלמא לא פליגי דשרי, בקשין - דכולי עלמא לא פליגי דאסור, כי פליגי - במיצעי. מאן דאסר - מיחזי כמשוי. ומאן דשרי - לא מיחזי כמשוי.
והא דרב
לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר. דרב איקלע לההוא אתרא דלא הוה ליה רווחא, נפק יתיב בכרמלית. אייתו ליה בי סדיא - לא יתיב.
מאן דחזא סבר - משום דבי סדיא אסור.
ולא היא, דרב אכרוזי מכריז: בי סדיא שרי. ומשום כבוד רבותינו לא ישב עליו. ומאן נינהו - רב כהנא ורב אסי. 

 
1.
רמב"ם הלכות שבת פרק יט הלכה יז:

יוצאין בשק עבה וביריעה ובסגוס עבה ובחמילה מפני הגשמים, אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים, הכר והכסת אם היו רכין ודקין כמו הבגדים מותר להוציאן מונחין על ראשו בשבת דרך מלבוש, ואם היו קשין הרי הן כמשאוי ואסורין.

מהרמב"ם משמע שפסק כשמואל כי לא מביא בדבריו שגם "במיצעי" אסר רב. ואמנם הכלל הוא, שבמחלוקת רב ושמואל הלכה צריכה להיות כרב, ואילו בסוגייתנו משמע שגם רב מודה לשמואל בעיקרון של הדין, אלא שאסר במקרה שהיה "ומשום כבוד רבותיו".
ונשאלת השאלה, מדוע באמת רב לא פסק כרבותיו – רב כהנא ורב אסי!

2.
מפשט הכתוב משמע ש"רב" עצמו אמר "משום כבוד רבותינו...", אולם מובא ב"מנחת יהודה", ש"עורך הגמרא" [ובלשונו: "מסדר הגמרא"] אמר זאת. לפי דבריו נוכל לומר, שאומנם רב עצמו הכריז "בי סדיא שרי" - כלומר, כמו שסובר שמואל, ורב עצמו לא מסביר מדוע הוא עצמו לא ישב על הבגד – ולכן לא פוסקים כמותו! ורק "מסדר הגמרא" [="עורך הגמרא"] או הסבוראים הם אלה שהסבירו זאת ותלו זאת בכך שכך סברו רבותיו של רב.

3.
הערה: הביטוי "לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר" כנראה נאמר על ידי חכם מבית המדרש ולא נערך על ידי "עורך הגמרא", שהרי נאמר שרב עצמו אמר שמותר [="בי סדיא שרי"], ואותו חכם לא מסביר מדוע רב לא ישב [כנראה שידע שרב החמיר על עצמו מסיבה כלשהי] ורק "עורך הגמרא" הוסיף את "משום כבוד רבותינו..."

תגובות

  1. ג סיון תשפ"ד 10:50 במחילה מכבוד הרב. הפשט הוא אחר | מרדכי דומב

    לגבי "רבותינו" שתי הערות: א) רש"י כותב: "שלא היה להן דבר לישב עליו והיו וושבין על גבי קרקע" כלומר לא מדובר בפסק הלכה של "רבותיו" אלא רב מרוב ענווה לא רצה לשבת כשלהם אין. ב) רב כהנא ורב אסי לא היו רבותיו, אלא תלמידים חברים (ראה רש"י כאן). אכן התוס' במקום אחר דייקו שרב קרא לתלמידים חברים בלשון רבותינו. אכן, מה שהבאת שזו תוספת סבוראית או של העורך, ניחא טפי.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר