דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף קמד
עמוד ב
רש"י ד"ה לתוך הקדרה. של תבשיל לתקנו דמוכחא מילתא דלאו למשקה בעי ליה אלא לאוכל ואין זה דרך פריקתו והוי כמפריד אוכל מאוכל: אבל לא לתוך הקערה. דזמנין דלמשקה קאי ואף על גב דבקערה לא שתי איניש לא מוכחא מילתא ואיכא איסור:
מרש"י נראה לכאורה לחלק בין מהות הכלי שסוחט הענבים לתוכו דבקדירה המיועדת לתבשיל וע"כ הסוחט לתוכה מכווין לאכילה ולא לשתיה, ובסוחט לקערה אינה מוכח שהיא לאכילה ולא לשתיה וע"כ אסור, ומדויק כך בלשון רש"י שכתב לתוך הקדירה של תבשיל ולא כתב לתוך התבשיל וא"כ אפילו בקדירה ריקה הדין כך, אבל רוב הפוסקים סוברים דהחילוק בין קדירה לקערה שהקדירה מלאה בתבשיל וע"כ הסוחט לתוכה בוודאי לא יתכווין לשתיה והקערה ריקה והסוחט לתוכה מתכוין לשתיה, ועיין בביאור הלכה במשנה ברורה סימן ש"כ ס"ד, אמנם רש"י כותב לתוך הקדירה של תבשיל לתקנו ומהמילה לתקנו אפשר לומר שמשמע שיש שם תבשיל, ואולי אפשר לחדש משמעות נוספת לדינא מזה שרש"י כתב של תבשיל שכוונתו לומר שלא צריך לסחוט על התבשיל עצמו אלא אף אם סוחט בצידי הקדירה במקום שאין תבשיל ג"כ הדין שמותר, ולפי"ז גם רש"י יסבור את עצם החילוק בין קדירה שיש בה תבשיל לקערה ריקה.
