סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "תנא קמא" בברייתא; "מעשה"

שבת קמד ע"א-ע"ב


דתניא: סוחטין
בפגעין ובפרישין ובעוזרדין, אבל לא ברמונים. ושל בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים.
...
של בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים. אמר רב נחמן: הלכה כשל בית מנשיא בר מנחם. אמר ליה רבא לרב נחמן: מנשיא בן מנחם תנא הוא? וכי תימא הלכה כי האי תנא דסבר לה כשל מנשיא בן מנחם, ומשום דסבר כמנשיא בן מנחם הלכה כמותו? מנשיא בן מנחם הוי רובא דעלמא? - אין, ...

אמר רב נחמן: הלכה כשל בית מנשיא בר מנחם

 
בברייתא יש מחלוקת בין "תנא קמא" ל"בית מנשיא בר מנחם" שנהגו לסחוט רימונים בימות החול ולכן אסור לסחטם בשבת. ויש לשאול: בדרך כלל ההלכה היא כדעת "תנא קמא" [וכנראה שכלל זה חל גם בברייתא ולא רק במשנה] ומדוע בסוגייתנו רב נחמן פסק הלכה כשל מנשיא בר מנחם.

ויש לומר שלא נאמר בברייתא ש "בית מנשיא בר מנחם אמרו...", אלא כנראה שמדובר שהם קיימו הלכה למעשה בבחינת "מעשה רב", ולכן רב נחמן פסק כמותם. אולם קצת קשה לומר ששייכת כאן הכרעה הלכתית, שהרי מדובר בברייתא אם היה נהוג לסחוט רימונים בימות החול !!! [והדין בשבת רק נגזר מהעובדה שסחטו או לא סחטו רימונים ביום חול].

וכמשמע מרש"י מסכת שבת דף קמד עמוד ב:

ושל בית מנשיא - היו רגילין לסחוט רמונים בחול, אלמא איכא דסחיט להו, הלכך בשבת אסור.

ואולי זהו הדיון בהמשך הגמרא..

אמר ליה רבא לרב נחמן: מנשיא בן מנחם תנא הוא?

רש"י מסכת שבת דף קמד עמוד ב:

מנשיא תנא הוא - בתמיה, וכי איהו פליג למימר דבשבת אסור, דתימא הלכתא כוותיה, והא לא הוזכר אלא לדברי התנא לראיה דהאי תנא הוא סבר כוותיה.

משמע מרש"י שכוונת רבא לשאול רק על הניסוח של רב נחמן, שהיה לרב נחמן לנסח שהלכה כאותו תנא [בעילום שם?] שאוסר לסחוט לימונים בשבת מפני שסומך על התנהגות מנשיא בן מנחם.
וקצת קשה לי: הרי השאלה צריכה להיות גם כלפי בעל הברייתא: מדוע הוא לא הביא את שמו של התנא שאוסר ושאותו תנא מסתמך על מנשיא בן מנחם...

וכי תימא הלכה כי האי תנא דסבר לה כשל מנשיא בן מנחם,

רש"י מסכת שבת דף קמד עמוד ב:

וכי תימא - הא דאמר הלכה כשל בית מנשיא, הכי קאמר: הלכה כהאי תנא דאסר ברימונים, הואיל וקאי מנשיא כוותיה, דסוחטין רימונים בחול, אלמא: בני סחיטה נינהו.

כלומר, רבא עצמו אומר, אולי ניתן ליישב שרב נחמן התכוון לומר [כך היא משמעות הביטוי "הכי קאמר"], שהלכה כאותו תנא שאסר לסחוט רימונים בשבת כי הסתמך על התנהגות אנשי מנשיא בן מנחם... שנהגו לסחוט רימונים בימות החול

ומשום דסבר כמנשיא בן מנחם הלכה כמותו? מנשיא בן מנחם הוי רובא דעלמא? - אין, דתנן: המקיים קוצים בכרם, רבי אליעזר אומר: קדש, וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא דבר שכמוהו מקיימין. ואמר רבי חנינא: מאי טעמא דרבי אליעזר - שכן בערביא מקיימין קוצי שדות

הגמרא עכשיו דנה לגבי עצם העניין, האם מנהג שמשפיע לקביעת הלכה תלוי ברבים או במעטים שנוהגים כך.

אבל באמת עדיין תמוה מדוע הברייתא לא מגלה לנו מיהו אותו תנא.. ומדוע הדיון המיוחד כל כך בגמרא. ראה "מעט" על זה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צה.

אולם נראה לי לחדש [חידוש]: אם שם התנא היה מוזכר בברייתא הרי שהלכה היתה כ"תנא קמא" [כפי שהסברנו לעיל] ולא היתה הצדקה לרב נחמן שלא לפסוק כתנא קמא, אבל מכיון שאותו תנא לא מוזכר בברייתא אלא רק נימוקו [מנהג מנשיא בן מנחם] מוזכר בסיפא של הברייתא, לכן קובע רב נחמן שהלכה כמותו ובניגוד ל"תנא קמא" שבדרך כלל כן הלכה כתנא קמא נכד התנא שחולק עליו !!!
כלומר, עורך הברייתא בכוונה ניסח כך את מחלוקת תנא קמא והסיפא, כדי לרמוז לנו שגם הוא לא פוסק כתנא קמא !!



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר