סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף צב

 

עמוד א

רש"י ד"ה שכן משא בני קהת. בכתף ישאו (במדבר ז) וימין ושמאל וחיק אורח ארעא ובשם רבינו יצחק בר יהודה מצאתי שאמר בשם רב האי שמפורש בהש''ס ירושלמי ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה [שמן] אחד בימין [ושמן] אחד בשמאל והקטורת בחיקו והחביתין בכתף:
נראה דרש"י (בדברי עצמו) סבר שנשיאה בכתף היא לא תמיד אורח ארעא, כי רק במשאות כבדים שאפשר לנושאם רק בכתף הוי אורח ארעא, דכך לשון רש"י שכן משא בני קהת בכתף ישאו - וימין ושמאל וחיק אורח ארעא, ומכאן שרק שלשת אלו אורח ארעא, והחידוש במשנה שאפילו אם זה משא קטן הרי שיתחייב בהוצאתו כשנושאו בכתיפו, וזה מפני שכתוב בתורה אצל בני קהת בכתף ישאו,
ולכאורא רש"י למד זאת בכוונת המשנה מהדרך שהתנא כתב את הדברים המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפיו חייב שכן משא בני קהת, בשלש הדברים הראשונים ימין ושמאל וחיקו נכתב הלשון "בין" (ובחיקו נכתב אף ללא בין) ועל כתיפיו נכתב "או" על כתיפיו, או מחלק בין שלשת הראשונים שהם דרך נשיאה לכל הדברים בפשיטות, אבל על כתיפיו שזה בדרך כלל נשיאת דבר כבד ומאחר שהתורה כתבה בכתף ישאו, הרי שאי אפשר לפטור אדם הנושא בכתיפיו אף כשזה לא כבד,
ונראה דעל כן הביא רש"י את דברי רבינו יצחק בשם הירושלמי דמנחת חביתין שהיא דבר קל מאוד היה נושאה בכתף, ומזה ראיה דאף דברים הקלים פעמים שנושאים בכתף, וכגון כשבידיו נושא דברים אחרים, ואדרבה מזה שנשא הקטורת בחיקו וכדברי הרמב"ן שאומר שמדובר על קטורת לכל השנה, וזה כבד מאוד, ומסביר שהיה גיבור מאוד כמו שמצינו ביעקב אבינו כשגל את האבן וכו', הרי שאת הקטורת היה צריך לשאת בכתיפו ומנחת החביתין היה צריך לשאת בחיקו, אלא שמכאן מוכח כי הנשיאה בכתף היא לאו דווקא בדבר כבד,
עוד יש להוסיף מדברי רש"י על פסוק זה בתורה - משא דבר הקדושה הארון והשולחן וגו', לפיכך בכתף יישאו: וההסבר בדברי רש"י שמסביר את הקשר בין חלקי הפסוק שלבני קהת לא נתן עגלות כי עבודת הקודש עליהם הם נושאי דברי הקודש ומזכיר את הארון שעליו גם נאמר שהיה נושא את נושאיו, ונשיאת דברים אלו היא עבודת קודש ע"כ צריך לנושאם בכתף, (וכן איתא ברש"י בסוטה דף לה ע"א), 
ותוספת נאה אפשר למצוא בדברי הנצי"ב שמסביר בבדים ישאו מיבעיא, וכלשון המקרא בפרשת תרומה (שמות כה, יד) וממילא נישאת בידיים או על הכתף הרי לשון התורה בשמות היא 'והבאת את הבדים בטבעות לשאת את הארון בהם', לכאורה הבדים הם המיועדים לנשיאה, אלא בא לרמז שבשעת משא כלי הקודש אלו יש להם (הלויים) בעצמם להיות מרכבה לשכינה, ואם כן עליהם להיות דבקים במחשבתם בדעת אלוקות, וזה הכח של דעת הוא במוח של אחורי הראש והוא בכתף, הרי שנקודת הנשיאה בכתף היא לאו דווקא מפני כובד המשא ואינה רק מציאות מעשית איך לשאת את הדברים, וע"כ רש"י לתוספת הסבר ציטט את הפסוק בכתף ישאו לרמוז שהתנא הוכרח גם לראיה ממשא בני קהת, כי אם גם התנא מדבר במשא כבד אז מהיכי לן לומר שיהיה פטור הרי כך דרך ההוצאה של הדבר הכבד, ולמה צריך להביא ראיה מבני קהת, משא"כ אם אנחנו אומרים שמדובר במשא שאינו כבד ולכאורה הארון לא היה כבד כלל גם בלא שנאמר שנשא את נושאיו, אלא מאחר וסוג נשיאה בכתף נכתב מפורש בתורה הרי שגם משא קל שאין דרך בכך יהיה חייב,
ובשפת אמת איתא וז"ל במשנה המוציא כו׳ או על כתיפיו חייב, י"ל דדוקא בדבר כבד שדרך להוציא על כתיפו חייב אבל בדבר שאין דרך לשאת על כתיפו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין אך מלשין רש״י שכ׳ דימין ושמאל וחיק אורח ארעא משמע דבכתף אע"ג דלאו אורחא חייב מפני שכן משא בני קהת , אך אין מובן דמהתם ליכא הוכחה אלא בדבר שדרך להוציא בכתפו כגון המזבח והארון שהי׳ כבד עכ"ל, ויש לעיין.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר