היה לך לעזרני
שבת פט ע"א
"ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות.
אמר לו: משה, אין שלום בעירך?! (רש"י: אין דרך ליתן שלום במקומך?!).
- אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?
אמר לו: היה לך לעזרני! (רש"י: לומר תצלח מלאכתך).
מיד (רש"י: בעליה אחרת) אמר לו: (במדבר יד) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת".
צריך ביאור,
מה מלמדנו הדבר שבאותה עת היה הקדוש ברוך הוא קושר כתרים לאותיות?
ומדוע נזעק ונזקק הקב"ה לברכתו של משה, ולמה דוקא בזמן זה?
אלא שאמר רב יהודה אמר רב במסכת מנחות דף כט ע"ב:
"בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבונו של עולם, מי מעכב על ידך? (רש"י: מה שכתבת, שאתה צריך להוסיף עוד עליהם כתרים). אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו".
דיניו של רבי עקיבא נדרשו על בסיס ההלכה שנמסרה למשה בסיני באתערותא דלעילא, אולם משה לא היכירם כי הם לא נאמרו לו בפירוש. לשם כך נדרש רבי עקיבא לדרוש ולחדש באתערותא דלתתא. בזה היה רבי עקיבא עדיף ממשה רבינו.
וזהו שאומר הקב"ה למשה בשעת קשירת כתרי האותיות: די לך מהיות מקבל פסיבי בלבד. כתרים אלו הלא נועדו כדי ליתן מקום להתעוררות התחתונים בתורה.
למרות שאני הוא מקור התורה, אין התורה שלימה בהתגלותה עד שיהיו בני עוסקים בה.
למרות שאני הוא מקור הברכה, רצוני שתברכני גם אתה, כשם שנתאוותי לברכתו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול במסכת ברכות דף ז ע"א.
