מודעא רבה
שבת פח ע"א
"(שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.
אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא.
אמר רבא: אף על פי כן, הדור קיבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר".
פירש רש"י: "מודעא רבה - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה, שקבלוה באונס".
וקשה, מה בכך שקבלו את התורה באונס, הרי גם אדם הראשון נצטווה בלא שנשאל להסכמתו, וכיון שעבר על הציווי, נענש.
עוד צריך ביאור מה פירוש הביטוי "מודעא רבה"? למה לא התבטא רב אחא בר יעקב כלשון שבמסכתות עירובין דף סה ע"א; סוכה דף מה ע"ב; ובבא בתרא דף טז ע"א: "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" – משום שניתנה תורה באונס?
אלא שדיקדק רש"י לבאר: "למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם", הטענה היא רק למה לא קיימו את שבועתם "נעשה ונשמע". והדין הוא שמי שנאנס למכור או לגרש יכול למסור מודעא בפני עדים שאנוס הוא ודי בכך לבטל את מעשיו. וזה פירוש "מודעא רבה", שהמילים "בתחתית ההר" הן עדות על אותו האונס היכול לבטל את שבועת ישראל. (וכך משמע בשו"ת ופסקי מהרי"ט החדשים סימן ב, ועוד). וישראל לא יכלו למסור מודעא בפני עדים, כי כולם היו נוגעים בדבר.
וכתב תוספות:
"הרי שכרת משה ברית עם ישראל על התורה והמצות והשביעם על כך, ובפרק אלו נאמרין (סוטה לז:) שקבלו את כל התורה בהר גרזים ובהר עיבל, אומר ר"ת דעל פי הדיבור היה והרי כבעל כרחם".
כל מה שקיבלו עליהם ישראל אחר כך היה משום האונס הראשון. ורק כשקיבלו עליהם מרצונם את המצוה הנוספת הראשונה התגלה שגם שאר המצוות הם לרצונם. כדין המקיף רוח רביעית שמתחייב גם בג' שבנה חבירו. (כעין זה כתב המהר"ל בספר גור אריה שמות יט, יז; בתפארת ישראל פרק לב; ובנצח ישראל פרק יא).
