הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנא" תיקון גירסא
שבת פו ע"א
גמרא. רישא דלא כרבי אלעזר בן עזריה, סיפא כרבי אלעזר בן עזריה, דאי כרבי אלעזר בן עזריה - טהורה שמענא ליה! –
מאן דלא מוקי כתנאי - תנא רישא טהורה - ומוקי לה לכולה כרבי אלעזר בן עזריה.
ומאן דמוקים כתנאי - רישא רבנן, וסיפא כרבי אלעזר בן עזריה. תנו רבנן: פולטת שכבת זרע ביום השלישי - טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר: פעמים שהן ארבע עונות, פעמים שהן חמש עונות, פעמים שהן שש עונות. רבי עקיבא אומר: לעולם חמש. ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה - נותנין לה מקצת עונה ששית.
1.
בגמרא:
גמרא. רישא דלא כרבי אלעזר בן עזריה, סיפא כרבי אלעזר בן עזריה, דאי כרבי אלעזר בן עזריה - טהורה שמענא ליה! –
2.
רש"י מסכת שבת דף פו עמוד א:
דלא כר' אלעזר בן עזריה - דאילו לדידיה שמעינן ליה פולטת ביום השלישי טהורה, לקמן בברייתא.
וסיפא - דקתני מרחיצין את המילה כו' - ר' אלעזר בן עזריה, דהוא אמר לה לקמן בפרק ר' אליעזר.
הגמרא בהמשך הסוגיה מביאה מחלוקת בברייתא בין רבי אלעזר בן עזריה ואחרים.
בשלב זה קובעת הגמרא שהרישא של משנתנו היא לא כדעת רבי אלעזר בן עזריה באותה ברייתא, שמובאת בהמשך. ואילו הסיפא של משנתנו היא כן כרבי אלעזר בן עזריה [לא באותה ברייתא] בנושא אחר של מילה ביום השלישי.
3.
מהגמרא משמע שראוי יותר, שהמשנה צריכה להיות כדעת תנא אחד,
4.
וקצת קשה, שהרי הרישא והסיפא במשנה מדברים בשני נושאים שונים, ומה בכך שכל חלק יהיה לפי תנא אחר.
5.
לכן נראה, שהשאלה היא בעצם על רבי יהודה הנשיא "עורך המשנה" ששיבץ במשנה אחת ["סתם משנה"] דעות של שני חכמים שחלוקים בנושא [למרות שמדובר בנושאים שונים], ובמשנה לא מודגש שיש בה דעות חלוקות.
6.
המשך הגמרא:
מאן דלא מוקי כתנאי - תנא רישא טהורה - ומוקי לה לכולה כרבי אלעזר בן עזריה.
7.
רש"י מסכת שבת דף פו עמוד א:
מאן דלא מוקי כתנאי - דדחיק ומוקי מתניתין בתרי טעמי, או משבש לה ומפרש לה דלא לאוקמי כתנאי - משבש לה ואמר משבשתא היא, ותני בה טהורה.
הגמרא מיישבת באופן ראשון:
באמת יש ליישב שהמשנה כולה מבטאת את דעתו של תנא אחד מסויים – רבי אלעזר בן עזריה [ייתכן שיש כאן מטרה נסתרת להדגיש את ייחודיותו וגדלותו של התנא "רבי אלעזר בן עזריה"].
לצורך זה הגמרא אומרת שיש לשנות את הגירסא במשנתנו ולגרוס "טהורה" במקום "טמאה" [משמעות "הפוכה"].
8.
דנים הפרשנים בכך ותמהים מדוע יש לשנות גירסה "רק" כדי ליישב את שאלת הגמרא, ומסבירים, שכנראה היתה לגמרא ידיעה שיש גירסה כזאת ולא היה ברור לה איזו גירסא היא הנכונה, ומחמת שאלת הגמרא החליט המתרץ שיש להעדיף את הגירסא השניה של "טהורה".
8.1
וראוי להעיר: הרי מצינו פעמים רבות בש"ס, שהגמרא משתמשת בביטוי "תני" כדי לשנות גירסא בדברי תנאים [גם במשנה] על מנת שלא יהיה קושי מסויים.
8.2
"תני" הוא הסבר ולא שיבוש הגירסא - כך הביא השדי חמד (חלק ד, מערכת ת', כלל ל'ג, עמוד 530) בשם כמה ראשונים ואחרונים. אמנם מרש"י (סנהדרין י: ד"ה והא עיבור קתני) משמע שהיא שיבוש, שהתנא טעה בגירסא ע"י שכחה.
8.3
בכל אופן מדברי רש"י לעיל -בסעיף 7 - משמע שמדובר בשינוי גירסא ממש "משבש לה ואמר משבשתא היא..."
9.
המשך הגמרא:
ומאן דמוקים כתנאי - רישא רבנן, וסיפא כרבי אלעזר בן עזריה.
10.
רש"י מסכת שבת דף פו עמוד א:
ומאן דמוקי לה כתנאי - דניחא ליה לאוקומי כתנאי מלמימר משבשתא היא, ומלאוקמי בתרי טעמי - מוקי נמי להאי כתנאי, ופלוגתא היא בהמפקיד (בבא מציעא מא, א) גבי חבית, דאמר ר' יוחנן: מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא - מובילנא ליה מאני לבי מסותא, ומוקי רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא, ואי הוה בעי הוה מצי לאוקמי בתרי טעמי, ובחד תנא, ואיכא דמוקי לה התם בחד תנא, ומוקי סיפא בשהניחה במקום שאינו מקומה.
ההסבר השני של הגמרא הוא, שבאמת המשנה היא כדעת רבנן ברישא וכדעת רבי אלעזר בן עזריה בסיפא. מסביר רש"י שדיעה זו מעדיפה שיהיה "קושי" בזה שהרישא והסיפא מבוססות על דעות חכמים שונים על פני קביעה שיש "שיבוש" במשנה.
10.1
ויש לשים לב שרש"י מציין לסוגיה נוספת [במסכת בבא מציעא] שגם בה הגמרא מביאה את שתי האפשרויות כבסוגייתנו. [ראה ב"מתיבתא", הערה כג, וב"ילקוט ביאורים" עמוד קיד].
