סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "הכי קאמר"

שבת פד ע"א


תנו רבנן: מדרס כלי חרס - טהור, רבי יוסי אומר: אף הספינה, מאי קאמר? אמר רב זביד: הכי קאמר, מדרס כלי חרס - טהור, ומגעו טמא, וספינה של חרס - טמאה, כחנניא. רבי יוסי אומר: אף הספינה טהורה, כתנא דידן. מתקיף לה רב פפא: מאי אף? - אלא אמר רב פפא: הכי קאמר, מדרס כלי חרס - טהור, ומגעו טמא, ושל עץ בין מדרסו ובין מגעו - טמא, וספינת הירדן - טהורה, כתנא דידן. רבי יוסי אומר: אף הספינה טמאה, כחנניא.

מפרש הרשב"ם – במקום אחר:

מאי קאמר - דמתני' לפי משמעותה קשיא רישא לסיפא דקתני רישא ...

מסקנה: "מאי קאמר" איננו ביטוי סתמי לברור הענין, אלא הוא מהוה שאלה על סתירה פנימית במשנה/ברייתא, והתרוץ "הכי קאמר" מתרץ סתירה זו. ולפעמים – כבסוגייתנו משמעות הביטוי היא שאין מובן לרצף הדברים. התרוץ איננו תרוץ של סברא, אלא תרוץ אוקימתא, דהיינו הגמרא מבארת שהרישא והסיפא עוסקות במציאות שונה. לפעמים אף מופיעה המילה "אבל" בגמרא כדי לאבחן בין שני החלקים.

הרחבה: אולי היה מתאים שהגמרא תאמר "חסורי מחסרא והכי קתני...." , כי הגמרא כאילו מוסיפה טקסט בתוך המשנה/ברייתא.
אלא ההסבר הוא כך: "הכי קאמר" הוא פרוש – כך היתה כוונת רבי יהודה הנשיא כשכתב המשנה [וכן לגבי ברייתא], וסמך על תלמידיו שכך יבינו את דבריו. "חסורי מחסרא" – ממש חסר טקסט במשנה, שנעלם במשך הזמן (לפי הסבר אחד שניתן למושג "חסורי מחסרא")

ראה על כך בספר "בית אהרן" כרך ו, עמוד נא, ערך "אימא כך וכך":

ו. הכי קאמר עפ"י רוב רק לפרש בא אבל מצינו בכו"כ מקומות דלהגיה בא ....
יא. חסורי מחסרא, עפ"י רוב להגיה להוסיף ולחסר ולשנות בא, אבל במקומות מועטים רק לפרש בא ...

על מושגים אלה יש דיון רחב בספרות הכללים.

בסוגייתנו מופיע הביטוי "הכי קאמר" פעמיים כאשר בפעם השניה ה"תוספת" גדולה יותר ונראית יותר כ"חיסורי מחסרא".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר