פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"וכי אדם עושה מעותיו אנפרות"
אמר על עגל שנולד "זה יהיה קרבן פסח נאה"
שבת פ ע"ב
אצל אחד מבעלי הבתים בעיר טיטשין שברוסיה נולד לפני חג הפסח עגל. בנו של בעל הבית ששמח מאוד בלידת העגל פנה אל אביו בתמימות כשהוא אומר לו "הנה נולד אצלנו קרבן פסח'ל" ואביו שנהנה מתמימות הילד השיבו "עס וועט טאקע זיין א גוט קרבן פסחיל" (- הוא אכן יהיה קרבן פסח טוב"). אמירתו של האב עוררה מייד נידון הלכתי סוער בעיר, לפי שיש בה משום הקדש, ושמא נחשב שהקדיש את העגל (ואף שאין עגל כשר לקרבן פסח, מכל מקום שמא נחשב כהקדש לדמיו שהם ילכו בבוא העת לקניית קרבן פסח - ובינתיים יש לפדותו או לנהוג בו כהקדש), אמנם האב טען שאמר את דבריו בדרך שחוק ולא התכוון להקדיש דבר.
והפולמוס התגלגל אל רשכבה"ג המהרש"ם מבערז'אן שדן בנושא זה בהרחבה ובין היתר מביא ראיה מסוגייתנו, כשהגמרא מביאה בפשטות שאדם אינו עושה מעשים שיש בהם משום הפסד ברור. והוא הדין לאותו בעל בית מהעיר טיטשין שאם היה יודע שבדיבוריו יגרום לעצמו הפסד ממון כשהוא אוסר את העגל בהנאה, ודאי שלא היה אומרם ולא היה מפסיד את מעותיו בידיים, ועל כן יש להסכים שדבריו נחשבים לשחוק גמור ומעולם לא התכוון להקדיש את העגל ולאוסרו.
