סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 805

 

"לעתיד לבוא יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע ימחו על שמך"

שבת פט ע"ב


אומר רש"י "הואיל שחטאו, ויתקדש שמך בעולם כשתעשה דין בעוברין על דבריך". מגמ' זו אפשר להבין טעם אמירת הקדיש על הנפטר. נאמר בישעיהו: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו עשיתיו", משמעות הפסוק, שכל הנבראים בעולם בלי יוצא מן הכלל, נבראו כדי לכבד את ה', דהיינו לעשות מעשים, שבהם יתכבד ויתקדש שם ה', ואמנם ישנם רבים שממלאים את תפקידם, אך מאידך ישנם רשעים שקשה לומר שהם עושים קדוש ה', וא"כ איך זה מסתדר עם הנביא, שטוען שע"י כל הנבראים נוצר בסופו של דבר קדוש ה'. התירוץ הוא שאמנם כולם מקדשים את ה'. רבי לוי מברדיצ'וב היה אומר מיהו זה שקידש את ה' בעולם יותר מכולם, אין אדם שקידש את ה' יותר מפרעה הרשע, ללא פרעה לא היו 10 המכות, לא היתה קריעת יום סוף, "ואנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", ובפרשת ציצית "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, ובקידוש של שבת אנו אומרים "זכר ליציאת מצרים", אז איך העולם היה נראה ללא פרעה? כאן רואים שכולם מקדשים את ה', אלא שיש שמקדשים את ה' ע"י המעשים שלהם [בצורה אקטיבית], ויש כאלה שהקידוש ה' נעשה על ידם [בצורה פסיבית], הם משמשים כלי לקידוש ה'. והגמ' אומרת כשם שכילוסו של הקב"ה נשמע מפיהם של הצדיקים בג"ע, כך נשמע כילסו מפי הרשעים שבגיהנום, עצם הדבר שנעשה דין ברשעים זה קידוש ה', ובכך מתגדל ומתקדש שם ה' בעולם. [וכפי שפרש"י הנ"ל] בעוה"ז יש לנו בחירה איך למלא את התפקיד, אבל בעוה"ב אין כבר אפשרות לעשות זאת, וכאשר הצאצאים של האדם מקדשים את ה' עבור הנפטר, נמצא שעל ידו מתקדש שם שמים, באמצעות הבנים, ואז ממילא כבר לא צריך קידוש שם שמים ע"י דין הגהנום, וזהו הענין החשוב של אמירת הקדיש.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר