סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 805

 

"ואמריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר: "נפשי יצאה בדברו""

שבת פח ע"ב


בשו"ת חבצלת השרון לגאון רבי מנחם מנוש אב"ד טורנופול מספר: קרה פעם שאחד מגאוני הדור נפגש באקראי עם רבי יששכר דוב רוקח האדמו"ר מבעלז, והחליט לנסות את כוחו בלימוד הנגלה, העלה אותו גאון בשיחתו את שאלתו המעניינת של הגאון החיד"א בספרו ברכי יוסף על שו"ע אבה"ע סי' י"ז סע' א'. וכך כותב "הברכי יוסף":

מסופר באגדה בפ"ק מסכת "מגילה", שרבה ורבי זירא השתתפו בסעודת פורים, תוך כדי סעודה קם רבה שחט את רבי זירא, אח"כ ביקש רחמים והחיה אותו שוב. שואל שם החיד"א אדם שמת וחזר וחי בדרך נס, האם עליו לקדש שוב את אשתו או לא, וצדדי הספק, האם מיתת הבעל גורמת לכך שהקידושין יפקעו לגמרי כמו גט, וכשם שמחזיר גרושתו צריך קידושין שניים, כך גם אדם שחזר לתחיה, או שרק העדר הבעל הוא שמתיר את האשה לשוק, וברגע שהבעל חוזר לתחיה לא פקעו הקידושין והאשה מותרת לבעל גם בלי קידושין שניים. השיב הרבי מבעלז תוך כדי שאלה ואמר, לשאלה זו יש מקור מגמ' מפורשת בש"ס, לשמע תגובה מפתיעה זו ביקש הגאון שיאמר לו באיזו מסכת נמצא המקור לשאלה זו כדי לבדוק את כוחו הוא, למציאת הפשטות מאותה מסכת, האדמו"ר אמר שהתשובה נמצאת במסכת "שבת", אבל הגאון נלאה מלמצוא את הגמ' שממנה אפשר לפשוט את השאלה, נענה האדמו"ר מבעלז ואמר, הגמ' במס' "שבת" אומרת, "אמר רבי יהושע בן לוי בכל דיבור ודיבור שיצאה מפי הקב"ה, יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר "נפשי יצאה בדברו". שואלת הגמ' ומאחר שמדיבור ראשון יצאה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו. מתרצת הגמ' הקב"ה הוריד טל שעתיד להחיות מתים והחיה אותם. שנאמר "גשם נדבות תניף אלוקים נחלתך ונלאה אתה כוננתה", הרי שכאשר היהודים קיבלו במתן תורה את עשרת הדברות קרה בם נס תחית המתים, אחר הדיבור הראשון יצאה נשמתם, והקב"ה ע"י הטל החזיר אותם לחיים. לפי הצד הראשון של הברכ"י יוצא: שנשותיהם של כלל ישראל היו צריכים להתקדש שוב אחר מתן תורה, שהרי היתה כאן מיתת הבעל המפקיעה את הקידושין, ולא רק שלא מצאנו שום גילוי לכך, שאחרי מתן תורה עמדו ישראל וקדשו נשותיהם, יודעים אנו מן המבואר במדרש על הפסוק: "שובו לכם לאהליכם" ללמד שכל אחד נתעברה אשתו זכר, כך גם נאמר במס' שבת פט, "מדבר פארן", שפרו ורבו עליה ישראל. ורש"י אומר: שכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות, שובו לכם לאהליכם, והרי אין שום מעלה בבן שנולד מן הפנויה, בן פגום הוא, כאשר הוא נולד בלא קידושין, הרי לנו שלמרות שכלל ישראל נפשם יצאה על ידי דיבורו של הקב"ה, אין אנו מתייחסים לנשותיהם כפנויות, אלא כנשואות, ומוכח כצד השני של החיד"א, שמוות כזה שחוזר לתחיה, אינו אותו מוות, עליו אמרו חכמים: שמפקיע את הקידושין, ולכן לא היו צריכים כלל ישראל לקדש שוב את נשותיהם.

יתכן שראיה זו תיישב גם לגבי אדם שעבר דום לב תוך כדי נתוח לב פתוח, ואותו אדם שב לבריאותו האם עליו לקדש את אשתו שוב, נדון כזה מופיע בציץ אליעזר ושם הוא דן מהיבטים אחרים, ומסקנתו: כפי דברי "חבצלת השרון", שאינו צריך לקדש שוב.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר