דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף סז

עמוד א-ב

רש"י  ד"ה דרכי האמורי. ניחוש הוא וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא יח):
עיין ברש"ש שתמה על לשון רש"י ניחוש, וכתב שלא דק דא"כ היה צריך לומר את הפסוק לא תנחשו (ויקרא יט), והפשט ברש"י הוא על פי הספרא ( ובתוספתא שבת פרקים ז' וח' מובא בפירוט מה הוא משום מנחש ומה הוא מעונן ומה הוא דרכי האמרי)
וכן ברש"י על התורה על הפסוק ובחוקותיהם לא תלכו מביא וז"ל רבי מאיר אומר: אלו דרכי האמורי שמנו חכמים:
(וכן הגירסא במשנתינו בירושלמי שרבי יוסי מתיר ורבי מאיר אוסר) וההבדל בין האיסור הנלמד מהפסוק לא תנחשו ולא תעוננו - שהוא קביעת זמנים ועשית דברים ע"פ ניחוש בחולדה וכדומה, כדאיתא במסכת סנהדרין דף סו ע"א, ורש"י קורא גם לכל דבר הנעשה שלא בדרך של רפואה, שהוא כעין מנחש שחושב או שיועיל או שלא - ובודאי לא יזיק וע"כ גם זה נקרא מנחש, אבל זה לא נכלל באיסור של לא תנחשו,
ובעמוד ב' רש"י חוזר כמה וכמה פעמים בעניין דרכי האמורי שנקרא ניחוש ולא יתכן לומר שלא דק, ואלו הם:
רש"י ד"ה הוא בשמה והיא בשמו. הוא ואשתו מחליפין שמותיהן זה בזה בלילה משום ניחוש: המבקעת ביצים בכותל. ואית דגרסי ביצים מקבעת לאחר שיצאו האפרוחים מחזרת הקליפות במקל וקובעתן בכותל לפניהם וזהו לנחש שלא ימותו: המרקדת לכותח. כשעושה כותח מרקדת. לפניו והוא ניחוש שיתחזק: ה''ג אבל נותנין קיסם של תות. מוריי''ר וחזק הוא כחומץ ומועיל לבשל ואין זה לנחש: בול של מלח. מלא אגרוף מלח בשביל שתאיר ותדליק שאין זה ניחוש אלא מסייע ממש שהמלח צולל את השמן וימשך אחר הפתילה):.

הדרן עלך במה בהמה, וממאי דסלקינן - מהרחקה מדרכי הגוים - בשבת ואף בחול - ובאנו לפרק כלל גדול – לתינוק שנשבה לבין הגוים - ושבתו עושה חול