שמירת שבת בתנאים הסתברותיים

תקציר למאמרו של הרב יאיר הלוי (תחומין יג, עמ' 155- 162) / הרב עקיבא כהנא

שבת סט ע"ב

קיצור: מאמרו של הרב יאיר הלוי משווה בין האפשרויות בבבלי ובירושלמי למי שאינו יודע מתי שבת, והוא מראה למי יש סיכויי פגיעה טובים יותר בשבת ביחס למאמץ שהושקע בשמירתה, כמו כן הוא מבאר פשט בדברי הירושלמי, שמציע מודל שונה לשמירת שבת באדם שאינו יודע מתי היא.

1. בבבלי מי שאינו יודע מתי שבת שובת באופן קבוע פעם בשבעה ימים (עם מחלוקת האם שבת לפניהם או לאחריהם).

2. בירושלמי מובאת דעה נוספת (ר' יצחק בר אלעזר) שעושה בצורה זאת: 6 ימי חול – שבת, 5 ימי חול – שבת, 4 ימי חול שבת... עד שמגיע ליום חול ויום שבת.

3. פני משה מבאר שהוא רוצה לנסות לפגוע בשבת האמיתית, ולכן הוא חושש בהתחלה שנשבה ביום ראשון, ולכן מונה ששה ועושה שבת, ואח"כ חושש שנשבה ביום שני, ולכן עושה שבת אחרי 13 ימים וזה סוגר את החשש הזה, וכו'.

4. הירושלמי מקשה מה קורה כשנשבה ביום שלישי? שאז יוצא שבכל המחזור הראשון אין שבת אחת שחלה בזמנה.

5. ותירוץ ירושלמי: "רב הוה חיליה לתרין מחזירין הוא עבד שובתא" לפני משה הכונה שזה המשך הקושיה, ויצא ששני מחזורים של ספירה הוא לא עושה שבת בזמנה. קרבן העדה מבאר שהוא סבר שקודם מונים ימי חול ואח"כ שבת ולא להיפך, וזה כשיטת רב בגמרא שם. ר' שאול ליברמן מבאר שהתירוץ הוא שגם אם נשבה ביום שלישי, במחזור השני יצא שהוא שבת בזמנה. {ע.כ. – נראה שאין מחלוקת וגם קרבן העדה מסביר כך את התירוץ} וכותב הרב ליברמן שגם אם נשבה בימים ה' או ו' לא יפגע בשבת במחזור הראשון אמנם, שאל על היום הראשון שיש בעייה.

6. הסיבה שרב נחמן בירושלמי מנסה לפגוע בשבת היא כדי לצמצם את חילולי השבת הוודאים. (כיון שירושלמי מדבר על שבוי שנשבה הוא דואג לו לזמן ארוך יותר)

7. ההסתברות במודל של הבבלי של שמירת שבת בזמן נכון היא 1:7 זאת בניגוד למודל של הירושלמי.

8. במחזור של הירושלמי יש 27 ימים (6+1, 5+1, 4+1, 3+1, 2+1, 1+1) שזה שלושה שבועות עם שארית 1, מה שאומר שכל מחזור יתחיל יום לפני המחזור שקדם לו (אם מחזור אחד התחיל ביום שני, המחזור הבא יתחיל ביום ראשון).

9. לפי החשבון, אם המחזור יתחיל ביום שלישי, מתוך שבעה מחזורים (189 יום שאחר כך הופכים להיות מחזוריים, כי כפי שאמרנו כל מחזור זז יום אחורה) השבוי יפגע רק ב 6 שבתות אמת, מתוך 42 ששמר, והיחס הוא 1:7, אמנם, מספר השבתות האמיתי באותו זמן (189 יום) הוא 27, שמתוכם הוא שמר 6, ולכן 6/27 = 2/9 שהוא יחס גדול יותר מ 1:7.

10. גם במסגרת המחזורים הבודדים שנדרשים עבור השבוי, עד שהוא פוגע בשבת אמת, שנע בין מחזור לשלושה, נע תחום הפגיעה בשבת בין 1:4 ל- 1:6 שהוא יחס טוב הרבה יותר מ 1:7 של הבבלי (שנכון אך ורק אם אותו יום שהתחיל לשמור הוא שבת, וזה בהסתברות של 1:7)

11. באופן הסתברותי במחזור של 189 יום, יש ג' עדיפויות לשיטת הירושלמי: 1. תמיד פוגעים ב 6 שבתות אמיתיות. 2. היחס בין שבתות האמת, לבין השבתות ששמר, הוא 2/9, ולא 1/7 כמו לשיות הבבלי (פי 1.56) 3. הסדרה לא תלויה בכלל ביום ההתחלה, כיון שהיא נסוגה בכל מחזור יום אחד.

12. לפי דברינו מובן למה לא הוסיף רב נחמן עוד יום למחזור, ועושה שבת נוספת ביום הבא, והיא מכיון שאם היה עושה כן היה כל מחזור בן 28 יום, והוא היה חוזר לאותו יום שבו התחיל את המחזור מה שהיה יוצר שוב מחזור זהים חוזרים, ולא היה מכסה את כל הימים (ופני משה ביאר שמן הסתם היה זוכר את היום שיצא בו)

13. יפה עיניים מציע מודל שלישי בירושלמי (לאור הקושיה בירושלמי שנשאלה רק על שבוי שנשבה ביום שלישי, ולא מימים אחרים) שהמניין מתחיל כמו שמופיע בירושלמי 6+1, 5+1.... 1+1, אמנם לאחר מכן הוא ממשיך בדילוגים חוזרים: 2+1, 3+1, 4+1, 5+1, 6+1, כך יוצא שבמחזור אחד יש 52 יום, שבהם לא משנה באיזה יום הוא נשבה הוא יקיים את השבת לפחות פעם אחת באותו יום, חוץ מאם נשבה ביום שלישי.

14. יחס הפגיעה בשבתות אמת לפי בעל היפה עיניים היא 11/52 שיעור קטן קצת מהשיעור של הפירוש השני בירושלמי, אך גבוה מהשיעור של הבבלי (כך גם יחס המאמץ לבין הימים)

15. אדם שהוטל עליו לבצע משימה בזמן חופשי תוך פרק זמן מוגבל, וזה פיקוח נפש איך יבצע?
א. יחלק בכל יום ויעשה בכל יום 'כדי חייו' של המלאכה
ב. יעשה בשיטה של 7+1 וכך יצמצם את הפגיעה למינימום, כיון שזה יפגע רק פעם אחת בשבת.
ג. ימתין עד השבוע האחרון, אז זה יחשב פיקוח נפש מונח ממש בפועל, ויהיה לו מותר.

16. ניתן להוכיח מביאור הלכה, שיש לעשות כשיטה השלישית, שכן הוא מקשה מדוע לא הרשו לאדם זה להרויח ביום או יומיים יותר מכל הימים, וכך יוכל לשבות ארבעה ימים? ומתרץ שכשעושה בגלל פיקוח נפש, כל יום כדי חייו, והפיקוח נפש כרגע מונח לפניו, אין זה נקרא כלל חילול שבת, כי פיקוח נפש לא נחשב חילול שבת.