סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 804
"ואמר רבא הוציא אות אחת וכתבה וחזר והוציא אות אחת וכתבה פטור"
שבת פ ע"א
החדוש כאן שבהוצאה מרשות לרשות לא מצטרף לפעמים חצי שעור לחצי שעור, ואם קדם והגביה וכו'. ע' בפמ"ג [פתיחה להלכות שבת] שחקר אם גם בכל המלאכות בעינן שיהיה הח"ש הראשון קיים בעת ההשלמה, או דלמא דוקא בהוצאה דמלאכה גרועה היא [וע' אפיקי ים ח"ב ד' ח'].
אמנם ע' במאירי כאן שהק' אמאי אכילת חלב מצרף בתוך שיעור אכילת פרס, ולא אמרינן דכשאוכל הח"ז השני כבר כלה הח"ז הראשון [וע"ש מה תירץ], ומבואר ממנו דלאו דוקא בהוצאה קאמר רבא, אלא אפילו בשאר איסרי תורה דלאו בשבת נמי קאמר. וע"ע יד רמ"ה ב"ה נה. שכתב דהטעם דיש ידיעה לחצי שיעור הוא משום דהוי כנשרף הח"ז הראשון [וצ"ב], והרי דין ידיעה לחצי שיעור נאמר בכל חיובי חטאת, וע"כ דלא ס"ל הא דפמ"ג. [וע' תוצאות חיים]. וע' נפש חיה יו"ד סי"ב [בשם הישועות מלכו וכן הוא ביבין דעת ספ"ז] שכתב מהא דשמעתין דהמבשל חצי כזית בשר וחלב וחזר ובישל ח"ז בחלב דאינו מצטרף רק אם ח"ז הראשון עדיין קיים. וע"ע ביאור הלכה סי' שכ"א ד"ה שמא יבוא, שכתב דגם אם טחן חצי גרוגרת ונאכל וחזר וטחן חצי גרוגרת, תלוי בסוגיא דכאן, ודו"ק. [מיהו ע' בפמ"ג שם דבכותב ודאי צריך שיהא האות הראשון קיים, דהא נהגין כאחד בעינן כמבואר לקמן קד:, וצ"ע דע' תוס' שם ד"ה התם מחוסר מעשה שנקטו דגם בשאר מלאכות כגון בישול צריך שיהא ראויים להצטרף, ודו"ק]. וע"ע ראשית ביכורים [בכורות יב:] שר"ל דרק בשבת צריך שיהא ח"ש הראשון קיים בזמן שעובר בחצי השני, משום דיסוד שיעורו משום מלאכת מחשבת ולא איקרי מלאכת מחשבת רק כשיש לשני חצאי השיעור מציאות בעולם כאחת. [וכתב שם דבזה יובן מש"כ הרשב"ם ב"ב נ"ה: דשיעור מלאכת שבת משום מלאכת מחשבת אע"ג דמבואר בסוכה ו.דשיעורי שבת הלמ"מ נינהו].
[פירות תאנה]
