הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי יוחנן תנא הוא ופליג?
שבת סא ע"א
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: כתפילין כך מנעלין. מה תפילין בשמאל, אף מנעלין בשמאל. מיתיבי: כשהוא נועל - נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל!
אמר רב יוסף: השתא דתניא הכי, ואמר רבי יוחנן הכי, דעבד הכי - עבד, ודעבד הכי - עבד.
אמר ליה אביי: דילמא רבי יוחנן הא מתניתא לא הוה שמיע ליה?
ואי הוה שמיע ליה - הוה הדר ביה.
ואי נמי שמיע ליה, וקסבר: אין הלכה כאותה משנה.
1.
בסוגיה זו יש להעיר כמה הערות יסודיות:
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: כתפילין כך מנעלין. מה תפילין בשמאל, אף מנעלין בשמאל.
רבי יוחנן סובר שכמו שבתפילין מתחילים בשמאל כך גם בהנעלה מתחילים בשמאל.
2.
מיתיבי: כשהוא נועל - נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל!
הגמרא מקשה מברייתא על רבי יוחנן. בברייתא נאמר במפורש שבהנעלה מתחילים דווקא בימין [ומשמע שלא בשמאל.]
3.
אמר רב יוסף: השתא דתניא הכי, ואמר רבי יוחנן הכי, דעבד הכי - עבד, ודעבד הכי - עבד.
דברי רב יוסף מאד מיוחדים. הוא לא מתרץ את הקושיה מהברייתא על רבי יוחנן אלא בא לפסוק. והוא אומר שניתן לפסוק או כרבי יוחנן או כברייתא.
3.1
זהו פסק לא מובן. שהרי אין דין דברי רבי יוחנן כדין דברי ברייתא, וברור [כמו בכל הש"ס] שאם מקשים על אמורא מברייתא ואין תירוץ, הרי שהדין יהיה כדין הברייתא ומדוע כאן יש משקל שווה לדברי רבי יוחנן כמו לברייתא.
3.2
משמע מתוס' שכוונת רב יוסף לומר, שבאמת אין מחלוקת בין רבי יוחנן לברייתא, אלא כל אחד אמר "צד" אחד [של העדפה?]. ראה "מתיבתא", הערה ח.
3.3
אולי אפשר ליישב: יש כאן מחלוקת בדין דרבנן ולכן פוסק רב יוסף לקולא. והקולא היא שכל אדם יכול לעשות כרצונו - או כדברי הברייתא או כדברי רבי יוחנן [זה עצמו הקולא].
3.4
אבל לא פתרנו את השאלה הבסיסית, מדוע דברי רבי יוחנן לא נדחו מפני דברי הברייתא?
3.5
אולי אפשר לומר: היתה לרבי יוחנן הוכחה מאיזה תנא - שוטנשטיין.
3.6
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תקנב:
איברא שמצאתי למהר"י בי רב שבשיטתו לקידושין דף צ"ו ב' כתב בפשיטות דר' יוחנן תנא הוא ופליג וכן מצאתי עוד למוהר"י קורקוס ריש פ"ג מהלכות מתנות עניים ולהר"ב שדה יהושע על הירושלמי פ"ק דכתובות דף ט' א' ולהפר"ח בי"ד סי' קי"ג ס"ק כ"א ולי המך מאד עמקו מחשבותם דמנא להו למימר הכי כיון שאין רמז מזה בכל הש"ס ואדרבא הפך דבריהם מוכח מהנהו סוגיי דכתובות ודפרק מרובה שהבאתי לעיל כמו שכתבו רש"י ותוספות ושאר רבוואתא דאייתינא אחת מלמעלה וכבר עלה בדעתי לומר דאולי למדו לומר כן ממאי
למעשה כמעט ברור מכל הש"ס שרבי יוחנן לא נחשב כתנא באופן שיכול ורשאי לחלוק על דברי תנאים. ואולי אפשר לומר שיש לחלק ולהבחין: כעיקרון, רשאי רבי יוחנן לחלוק על תנא, אבל אינו רשאי לחלוק על תנא שמוזכר על ידי רבי יהודה הנשיא או על תנא שמוזכר בברייתא מוסכמת וידועה.
4.
המשך הגמרא:
אמר ליה אביי: דילמא רבי יוחנן הא מתניתא לא הוה שמיע ליה? ואי הוה שמיע ליה - הוה הדר ביה.
אביי מגיב לדברי רב יוסף: אולי רבי יוחנן לא הכיר את הברייתא ויתכן שאם היה מכירה היה מודה לה, ולכן צריך לפסוק כברייתא ולא כרבי יוחנן.
5.
ואי נמי שמיע ליה, וקסבר: אין הלכה כאותה משנה.
אביי מוסיף: גם אם רבי יוחנן הכיר את הברייתא אז יש לפסוק דווקא כרבי יוחנן כי הוא הכריע בניגוד לברייתא.
5.1
כאן יש חידוש: אמורא אינו רשאי לחלוק על ברייתא אבל רשאי הוא לפסוק בניגוד לברייתא [ואולי זו כוונת מי שסובר שרבי יוחנן תנא הוא ופליג – לעניין פסיקה].
5.2
ועדיין קשה: הרי כך נוכל לומר על כל קושיה מברייתא [ואולי אף ממשנה] על אמורא, שהאמורא פוסק בניגוד לתנא. ואולי יש לומר שבזה יש באמת דין מיוחד דווקא לרבי יוחנן.
5.3
וראה ב"מתיבתא", הערה י בשם הגר"א:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב סעיף ד:
ינעול מנעל (ה) ד [ג] ימין תחלה ולא יקשרנו, ואח"כ ינעול של שמאל (ו) ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. הגה: ובמנעלים שלנו, שאין להם קשירה, <ג> ינעול של (ז) ימין תחלה (תוספות פ' במה אשה ד' ס"א).
ביאור הגר"א אורח חיים סימן ב סעיף ד:
ובמנעלים שלנו כו'. דהברייתא הוא עיקר ולא קאמר א"נ שמיע ליה כו' אלא לרווחא דמילתא דאל"כ בכל תיובתא נימא הכי
וע' תוס' שם שכתבו טעם אחר:
הגר"א סובר [שלא כדברי התוס'] שהלכה כברייתא בסוגייתנו. משמע מדבריו שפוסק כדברי האפשרות הראשונה בדברי אביי ושכך פוסק השולחן ערוך.
6.
בכל אופן יוצא, שלפי ההסבר הראשון של אביי יש לפסוק כברייתא, ולפי ההסבר השני של אביי יש לפסוק כרבי יוחנן.
7.
ולפי הגר"א פוסקים כדעה ראשונה ["לישנא קמא"/"לשון ראשון"] בדברי אביי.
8.
וראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד נח ובהערות, שם, שיש אומרים שאולי לרבי יוחנן היה מקור אחר לסמוך עליו:
8.1
ברייתא שלא ידועה לנו. [אבל כך ניתן לומר על כל אמורא שחולק על תנא]
8.2
תלוי במחלוקת תנאים לגבי הנחת תפילין, האם הקשירה על יד שמאל תלויה בחשיבות של צד שמאל או תלויה ב"חולשה" של יש שמאל – גזירת הכתוב.
ראה תגובות
