סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

כל מקום שאסרו משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

שבת סד ע"ב - סה ע"א


הגמרא מביאה (סד ע"ב) את אמירתו של רב ש'כל מקום שאסרו חכמים משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור'.

הגמרא כותבת שאמירה זו של רב תלויה במחלוקת תנאים, שנחלקו האם מותר לשים בגד רטוב לייבוש בשבת במקום נסתר, או שכיון שבמקום גלוי זה נאסר מפני מראית העין שיחשבו שמותר לכבס בשבת, זה נאסר גם במקום נסתר. ריטב"א (קלט ע"ב ד"ה תנאי ותוס' חולין דף מא ד"ה ובשוק) כותבים שבירושלמי פסקו לא כרב, אבל הגאונים פסקו כרב.

תוס' בכתובות (ד"ה ממעכן) מקשה מהגמרא שם (ס ע"א) שאומרת שצינור שעלו בו קשקשין, שמפריעים לזרם המים בצינור לזרום, "ממעכן ברגלו בצינעא בשבת" וכך הוא משחרר את הסתימה. (מכאן למד המנחת יצחק ו, כט ועוד אחרונים שמותר לפתוח סתימה בבית הכסא באופנים מסויימים) ומשמע שאסור לעשות זאת בפרהסיא אלא בצינעא, ויוצא שכללו של רב, שכל דבר שנאסר בפרהסיא נאסר גם בצינעא, אינו נכון. תוס' בכתובות מתרץ שאם כל החשש זה רק שיראו שעשה איסור דרבנן, ויחשבו שמותר לעשות כן, מותר לעשות בצינעא, גם אם יש איסור משום מראית עין לעיני כל. אמנם, למעוך את הלכלוכים עם הרגל, שעושה זאת בשינוי, גם אם רואים אותו, לא יחשבו להתיר איסור דאורייתא. אבל כששוטח בגד רטוב ליבוש בשבת, זה יכול להוביל את האנשים לחשוב שמותר לכבס בשבת.

חתם סופר (כאן) הקשה על תירוץ תוס' שבגמרא בשבת (סד ע"ב) הקשו על מימרתו של רב מאדם שתולה פעמון לבהמה ויוצאת עמו בשבת, שמותר בחצר ואסור בשוק שהוא רשות הרבים, ומשמע שלמרות שזה איסור דרבנן, הכלל של רב תקף גם עליו. מתרץ חת"ס שאמנם שיטת רב היא שגם באיסור דרבנן הכלל תקף, אבל להלכה איננו סוברים אותו אלא באיסור דאורייתא. ומגן אברהם (שא, נו) תירץ שהסוגיא בשבת חולקת על הסוגיא בכתובות, אלא שהלכה כמו הסוגיא בכתובות, שיש איסור מראית עין גם בזה.

רמב"ם (יום טוב ה, ד) כותב שביום טוב אסור להזיז סולם מחוץ לבית, כי יש לחשוש שאנשים יאמרו שהוא מטייח את הגג. אבל בתוך הבית, למרות הכלל של רב, שדבר שאסור משום מראית עין אסור גם בבית, כאן מותר משום שמחת יום טוב. והקשו עליו ראב"ד לח"מ ומג"מ שלפי דבריו הגמרא היתה צריכה לומר טעם זה במסכת ביצה (ט ע"א) שהיא מקור דין זה של הרמב"ם, והגמרא שם שואלת איך מותר להזיז סולם בבית, ואומרת שזה לא כשיטת רב? הצל"ח (שם) מבאר שלדעת הרמב"ם כללו של רב נפסק להלכה, אמנם ביום טוב מותר לעשות בצינעה, גם דברים שאסורים משום מראית עין, אם יש בהם שמחת יום טוב, ומשום שמחת יום טוב פוסקים בזה שלא כרב (כלומר, לא שזו שיטת רב, אלא שאנחנו פוסקים ביום טוב שלא כרב מטעם זה). לכן לא קשה מדוע הגמרא לא תירצה על רב את מה שכתב הרמב"ם, מכיון שהרמב"ם לא אמר זאת לפי רב, אלא לפי ההלכה.

ירושלמי (הובא בתוספות יבמות כא ע"א ד"ה ומותר) כותב שאם אדם רוצה להתחתן עם בת של אשת אביו שגדלה עמו בבית, למרות שהוא מותר בה, כי היא לא אחותו, יש בזה איסור מראית עין שיחשבו שהיא אחותו. ואומר הירושלמי שמותר להם להתחתן במקום שלא מכירים אותם. רעק"א (תנינא סח) מקשה מהכלל שכל דבר שנאסר משום מראית עין אסור גם בחדרי חדרים? (אמנם יתכן ששיטת הירושלמי שאין הלכה כרב כמו שכתב תוס' לעיל) ומתרץ שיש שני סוגים של מראית עין, הסוג הראשון שבו דיבר רב הוא חשש שאדם שרואה אותך מבצע פעולה, יחשוב שביצעת פעולה נוספת, כתוצאה מכך הוא יחשוב שהפעולה הנוספת מותרת, למשל, הוא יחשוב שמותר לכבס בשבת. לעומת זאת כאן אין חשש שאנשים יחשבו שמותר לשאת את אחותו, אלא רק יחשדו שאותו אדם נושא את אחותו, ומראית עין כזו הותרה בחדרי חדרים.

לסיכום: מראית עין אסורה גם בחדרי חדרים כשיטת רב (רמב"ם שבת פרק כב הלכה כ, ושו"ע סימן שא סעיף מה) אמנם יש שלושה חריגים: א. דבר שחוששים שעבר איסור מדרבנן (תוס') ב. ביום טוב מותר משום שמחת יום טוב. ג. דבר שרק חוששים שהוא עבר איסור, ולא חוששים שיבואו להתיר איסור אסור.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר