הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב נחמן בר יצחק

שבת נז ע"א

גמרא. טבילה מאן דכר שמה? - אמר רב נחמן בר יצחק אמר רבה בר אבוה: מה טעם קאמר, מה טעם לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן - מפני שאמרו חכמים בחול לא תטבול בהן עד שתרפם. וכיון דבחול לא תטבול בהן עד שתרפם - בשבת לא תצא, דילמא מיתרמי לה טבילה של מצוה ושריא להו, ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים

1.
היו שני חכמים בשם "רב נחמן". רב נחמן בר יצחק היה תלמידו של רבא, ורב נחמן בר יעקב היה תלמידם של רב ושמואל ושל רבה בר אבוה.

2.
בסוגייתנו מובא, שרב נחמן בר יצחק אמר ממש בשמו של רבה בר אבוה, וזה לא יתכן.

2.1
ולכן יש בשינויי גירסאות שלא כתוב "בר יצחק" אלא "רב נחמן" סתם, ולפי שיטת התוס' בכל מקום "רב נחמן" סתם הוא "רב נחמן בר יעקב" שבאמת היה תלמידו גם של רבה בר אבוה.
ראה ב"הגהות וציונים", אות א, וב"מתיבתא", הערה כב. וב"מנחת יהודה" על הדף.

3.
ואולי אפשר לומר: רב נחמן בר יצחק [שחי 3 דורות אחרי רבה בר אבוה] אמר "משום" רבה בר אבוה ולא "... אמר רבה בר אבוה", ובכל זאת נכתב בגמרא "... אמר רבה בר אבוה" מפני שברור היה לגמרא שרב נחמן בר יצחק ציטט במדויק את דברי רבה בר אבוה. לפי זה יוצא שלפעמים לא ניתן להוכיח מהביטוי "אמר רב... אמר רב..." שהאחד היה תלמידו המובהק של האחר ושמע ממנו ישירות.

4.
הערה: ראה ב"דקדוקי סופרים": "אמר רמי בר חמא" במקום "אמר רב נחמן.." ומתבטל כל הדיון לעיל.