הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "הוא דאמר כי האי תנא"; "תיובתא... תיובתא"

שבת נה ע"א-ע"ב

אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא - דכתיב +יחזקאל יח+ הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה וגו'. אין יסורין בלא עון דכתיב +תהלים פט+ ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
מיתיבי; אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון? אמר להם: מצוה קלה צויתיו ועבר עליה. אמרו לו: והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו! אמר להם: +קהלת ט+ מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב וגו'! –
הוא דאמר - כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף משה ואהרן בחטאם מתו, שנאמר +במדבר כ+ יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי - עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם.
מיתיבי: ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד. וכולהו גמרא, לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה קרא, דכתיב +שמואל ב' יז+ ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב (שר) +מסורת הש"ס: [על]+ הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב וכי בת נחש הואי? והלא בת ישי הואי! דכתיב +דברי הימים א' ב+ ואחיותיהן צרויה ואביגיל! אלא: בת מי שמת בעטיו של נחש. מני? אילימא תנא דמלאכי השרת - והא איכא משה ואהרן, אלא לאו: רבי שמעון בן אלעזר היא, ושמע מינה: יש מיתה בלא חטא, ויש יסורין בלא עון, ותיובתא דרב אמי - תיובתא. 

1.
רב אמי סובר שאין מיתה לאדם בלי שהוא חטא.

2.
בתחילה הגמרא מקשה על רב אמי מברייתא שאומרת, שמשה רבנו מת ללא חטא. עונה הגמרא שרב אמי סובר כתנא רבי שמעון בן אלעזר בברייתא אחרת שסובר שגם משה מת בגלל חטא. עד כאן יוצא, ששתי הברייתות חלוקות בעניין זה, ורב אמי סובר כדברי רשב"א בברייתא השניה.

3.
בשלב הבא שוב הגמרא מקשה על רב אמי, והיא מוכיחה שגם רשב"א בברייתא השניה סובר שיש מיתה בלא חטא [אותם ארבעה שמתו בעטיו של נחש], למרות שרשב"א עצמו סובר שמשה ואהרן עצמם מתו בגלל חטאם.

4.
ובעקבות קושיה זו הגמרא נשארה ב"תיובתא... תיובתא" על רב אמי. נמצאנו למדים שקושיות מסוג "תיובתא" יש גם בדברי אגדה ולאו דוקא בדברי הלכה. אמנם, ניתן לומר שיש כאן גם מסר הלכתי. מיתה באה כעונש. אפילו משה רבנו – לפי מסקנת הגמרא – מת רק בגלל חטאו. אבל העיקרון הוא, שאין מיתה ללא חטא [משמע בסוגיה שאדם כלל לא היה מת ממש בפועל] אבל כנראה שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא.

5.
בשלב הראשון הגמרא הצדיקה את דברי רב אמי ואמרה "הוא דאמר כי האי תנא". מהעובדה, שבסופו של דבר הגמרא דחתה את דבריו ניתן להסיק שמשמעות ביטוי זה – "הוא דאמר כי האי תנא" – היא, שהאמורא עצמו – רב אמי בסוגייתנו - חשב שדבריו מתאימים לאותו תנא, אבל האמת היא – להלכה - שלא כך.
בסוגייתנו מוזכר גם הביטוי "כתנאי" בענייני אגדה.