מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם אסור ללקט לבנות מתוך שחורות מה"ת או מדרבנן
שבת צד ע"ב
ומודים חכמים לר' אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות שאפי' א' חייב ודבר זה אף בחול אסור משום שנא' לא ילבש גבר שמלת אשה.
ומשמע דאיסורו מה"ת מדכ' לא ילבש. וכן יעוי' ברמב"ם בפי"ב דע"ז ה"י שכ' דהמלקט שערות לבנות מתוך השחורות מראשו או מזקנו משילקט שערה א' לוקה מפני שעדה עדי אשה וכו' עכ"ל, ומדכ' דלוקה ע"כ דס"ל דאיסורו מה"ת. אולם יעו"ש בראב"ד שכ' בזה"ל, א"א לא מחוור שיהא לוקה באחת, שלא אמרו אלא אסור, ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא והא לא מינכרא מילתא כלל, עכ"ל ע"ש.
ובדכ' שלא אמרו אלא "אסור", יל"ע אי ס"ל דבכה"ג הוי מדרבנן וזהו שאחז"ל "אסור" דרק בהרבה שערות או עכ"פ בב' שערות ואילך חייב מלקות מדאסור מה"ת אולם באחת איסורו רק מדרבנן ולכן אינו חייב ע"ז מלקות, או דס"ל לראב"ד דאף באחת איסורו מה"ת אולם ליכא ע"ז מלקות. ויותר נר' דס"ל דבכה"ג הוי רק מדרבנן, דאי הוי מה"ת מ"ט אכן לא ילקה ע"ז והיינו דמ"ש שערה אחת מב' שערות לענין מלקות. וכן משמע מדכ' אח"כ "דמאי עדי אשה איכא בחדא" וכו', והיינו דאינו אסור מה"ת בכה"ג וע"כ שלא ילקה ע"ז כש"כ הרמב"ם, ורק מדרבנן אסור שלא לחלק בזה, דאי הוי אסור עכ"פ מה"ת א"כ אף ילקה ע"ז, אע"כ דכיון דלא מינכר א"כ ע"כ שמותר מה"ת ורק רבנן אסרוהו, ודו"ק. וע"כ נר' דס"ל לראב"ד דאסור רק מדרבנן.
והנה יעוי' בטור ביור"ד (קפב' ס"ו) שהעתיק לל' הרמב"ם הנ"ל דחייב אפי' בשיער אחד. ויעו"ש בב"י שתמה על הראב"ד בזה"ל, ומש"כ הראב"ד ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא וכו', תיקשי לדידיה, הא בהדיא אסר תלמודא באחת. ואע"פ שהוא ז"ל מפרש דאיסורא בעלמא קאמר ולא מלקות, מ"מ כיון דלאו "עדי אשה" הוא משום "דלא מינכר כלל" א"כ לא הוה לי לאיתסורי כלל לפי דעתו דהראב"ד ז"ל וכו', עכ"ל הב"י יעו"ש. אולם לדכתבנו דע"כ דס"ל לראב"ד דאיסורו רק מדרבנן לק"מ, דאיה"נ דמה"ת מותר כה"ג וה"ט מדלא "מינכר" כלל ורק בדמינכר אסרה תורה [שעי"ז בא לזנות וכו'], מ"מ רבנן אסרוהו כיון דאם יהיה מותר יש לחוש שלא ידעו לחלק ויתירו אף כמה שערות ולזה אחז"ל שאף שער אחד אסור מדחששו שיבואו להקל בכמה שערות, ודו"ק. ומדהק' כן הב"י משמע דס"ל בדעת הראב"ד דאסור אף מה"ת ולא מדרבנן דאל"כ לק"מ, ויל"ע מ"ט לא ס"ל כדכתבנו, וכמדוייק בדבריו. שו"ר בבי' אדונינו הגר"א ז"ל ביור"ד שם (אות יג') בדכ' השו"ע דאסור לאיש ללקט אפי' שיער אחד לבן וכו', וז"ל, ברייתא הובאה ספ"י דשבת וסוף מכות (כ:), והרמב"ם כ' שחייב כיון שהוא תיקון הנראה כנ"ל, והראב"ד חלק עליו וכתב דאינו אלא מדרבנן כמו כל העברת שער וכו' עכ"ל יעו"ש. והוא כש"כ. ודלא כדמשמע בב"י.
וה"נ ס"ל לריטב"א דהוי מדרבנן, שכ' בזה"ל, ודבר זה אפי' בחול אסור, וכן הלכה, ומיהו איסורא דרבנן הוא, ועיקר קרא לתכשיטים ממש הוא, עכ"ל ע"ש. אולם נר' דאיכא פלוגתא ביניהם, דלריטב"א אף בצובע הרבה שערות לבנות בין שחורות הוי ג"כ רק מדרבנן, ומשא"כ הראב"ד ס"ל דדוקא אחת הוי מדרבנן אך כמה שערות אכן הוי איסור דאורייתא, ודו"ק.
אולם יל"ע בריטב"א, דיעו"ש בחידושיו לפ"ג דמכות (כ:) שכ' בזה"ל, ודבר זה אפי' בחול אסור משום שנא' לא ילבש וגו', לישנא דמשום שנא' משמע דלא איסור תורה קאמר [פי' מדלא קתני "שנאמר" לבד], ואתיא כרבנן דפליגי עליה דראב"י דאמרו במס' נזיר (נט.) דלא ילבש גבר שמלת אשה כפשוטו בבגדים המיוחדים לנשים ולא בשום זיון [תיקון] אחר וכו' וכו'. ואפשר דהא דהכא אסור מן התורה קאמר ולא דק בלישניה, ואתיא כראב"י וכו', עכ"ל יעו"ש. וצ"ע דלכאו' סתר דבריו, דבסוגיא הכא בשבת כ' דהוי רק מדרבנן ואתיא כרבנן, וכדכ' בריש דבריו שם, ולא כדסיים שם דאפשר דהוי מה"ת. וצ"ל שחזר בו ממש"כ הכא בפשיטות דהוי מדרבנן כ"א מספק"ל בזה. ועש"ע בער"ל מש"כ בדעת הריטב"א והראב"ד, וג"כ כ' דס"ל לראב"ד כהריטב"א דהוי רק מדרבנן, אולם לא הק' סתירה בדבריו ע"ש.
ובדעת המאירי נר' דס"ל כהרמב"ם דהוי מה"ת. דיעו"ש בחידושיו למכות שכ' בד"ה הגוזז בשבת וכו' בזה"ל, ואם היה מלקט מתוך שחורות חייב אף באחת מפני שהיא מלאכה החשובה אצלו, ודבר זה אף אם עשאו בחול לוקה משליקט שערה אחת והוא בכלל לא ילבש גבר שמלת אשה וכו'. וגדולי המפרשים [ה"ה הראב"ד] כתבו בהגהותיהם שאין לוקה משום עדי אשה באחת, שלא אמרו אלא אסור, ועוד שאין שום היכר באחת להיות הענין משום קישוט, עכ"ל המאירי יעו"ש. ומדכ' דלוקה ע"ז ע"כ דס"ל כהרמב"ם דהוי מה"ת. אולם בדכ' בדעת הראב"ד שרק אינו לוקה כ"א אסור, משמע דס"ל שעכ"פ איסורו מה"ת ולא רק מדרבנן, וכדס"ל לב"י בדעת הראב"ד ודלא כדס"ל להגר"א והער"ל, אך יל"ע בזה כנ"ל, ודו"ק.
