סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "הלכה כרבי יוסי"

שבת לט ע"א


משנה. אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין, ורבי יוסי מתיר. ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים: אם בשבת - כחמין שהוחמו בשבת, ואסורין ברחיצה ובשתיה. אם ביום טוב - כחמין שהוחמו ביום טוב, ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה.
...ולא יפקיענה בסודרין והא דתנן נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור, ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו, ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו
לימא רבי יוסי היא ולא רבנן! אמר רב נחמן: בחמה - דכוליה עלמא לא פליגי דשרי, בתולדות האור - כוליה עלמא לא פליגי דאסיר,
כי פליגי - בתולדות החמה; מר סבר: גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור, ומר סבר: לא גזרינן. 

 

 ההלכה בסוגייתנו היא כ"תנא קמא" ולא כרבי יוסי. "הגמרא מכנה את "תנא קמא" גם כ"רבנן". נשאלת השאלה מדוע הלכה כרבנן והרי הכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי כשחולק על תנאים במשנה!

יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:

הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו, כ"כ בה"ג בהלכות קצובות דבני מערבא שהביא שם בדף ק"ך א' וז"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכו' כל אלה הלכה כר' יוסי במד"א בזמן שנחלק עליו אחד אבל אי נחלקו עליו חכמים הלכה כחכמים וכו' ....
ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ....
ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ... ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח'
...כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אע"ג דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן ...

יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא:

הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו...

מדבריו יוצא שיש 3 שיטות:
הלכה כרבי יסי מחברו
הלכה כרבי יוסי מחבריו
הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה"

לפי השיטה שסוברת שהלכה כרבי יוסי גם נגד "סתם משנה" קשה: מדוע בסוגייתנו הלכה לא כרבי יוסי. [לא מצאתי על כך הערות בפרשנים].

ר' עובדיה מברטנורא מסכת שבת פרק ג משנה ג:

ור"י מתיר - דסבר לא גזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור. ואין הלכה כרבי יוסי:

ואולי ניתן ללמו מהקטע הבא בגמרא:

ולא יפקיענה בסודרין והא דתנן נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור, ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו, ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו לימא רבי יוסי היא ולא רבנן! אמר רב נחמן: בחמה - דכוליה עלמא לא פליגי דשרי, בתולדות האור - כוליה עלמא לא פליגי דאסיר,
כי פליגי - בתולדות החמה; מר סבר: גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור, ומר סבר: לא גזרינן.

הביטוי "לימא רבי יוסי היא" בלשון שאלה/תמיהה מלמד ש"עורך הגמרא" כבר קבע שהלכה כ"תנא קמא" בסוגייתנו.
כמו כן בכלל ניתן לומר שהנושא בסוגייתנו הוא נושא של גזירה, באילו מקרים חכמים גזרו ובאילו מקרים הם לא גזרו, ויתתן אף שהם חלוקים ב"מסורת": מה היתה הגזירה של חכמים [מבחינה הסטורית-עובדתית], והמחלוקת איננה בסברות של "תנא קמא" ורבי יוסי [למרות שכך באמת משמע מעיון פשטני בסוגיה ובפרשניה].

נעיין גם בהמשך הסוגיה:

ולא יטמיננה בחול. וליפלוג נמי רבי יוסי בהא!
רבה אמר: גזרה שמא יטמין ברמץ.
רב יוסף אמר: מפני שמזיז עפר ממקומו. מאי בינייהו? - איכא בינייהו: עפר תיחוח,
מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: מגלגלין ביצה על גבי גג רותח, ואין מגלגלין ביצה על גבי סיד רותח. בשלמא למאן דאמר גזרה שמא יטמין ברמץ - ליכא למיגזר. אלא למאן דאמר מפני שמזיז עפר ממקומו - ליגזר! - סתם גג לית ביה עפר. –
תא שמע: מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין וכו'. בשלמא למאן דאמר גזרה שמא יטמין ברמץ - היינו דדמיא להטמנה, אלא למאן דאמר מפני שמזיז עפר ממקומו - מאי איכא למימר? - מי סברת מעשה טבריא אסיפא קאי? ארישא קאי: לא יפקיענה בסודרין, ורבי יוסי מתיר.
והכי קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי: הא מעשה דאנשי טבריא דתולדות חמה הוא, ואסרי להו רבנן! - אמר להו: ההוא - תולדות אור הוא, דחלפי אפיתחא דגיהנם.

לכאורה מהעובדה שהגמרא מציינת "וליפלוג נמי רבי יוסי בהא" משמע דווקא שהגמרא כן "מעוניינת" לפסוק כרבי יוסי!
ויותר מכך, הגמרא הרי מביאה שני אמוראים שמיישבים את השאלה על רבי יוסי, ונראה מכך שהלכה צריכה להיות כמותו – כרבי יוסי!

על כך מעירים הפרשנים שלמרות שהלכה כרבנן ["תנא קמא"] בכל זאת הדיון אליבא דרבי יוסי מועיל להבין טוב יותר את דעת "רבנן", ראה "מתיבתא", הערה כח.

וגם בסוף הסוגיה הגמרא מסבירה את דעת רבנן ומשמע מכך שכך היא פוסקת.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר