סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "הלכה כסתם משנה"; "משנה וברייתא"

שבת לט ע"ב


מעשה שעשו אנשי טבריא. מאי רחיצה? אילימא רחיצת כל גופו, אלא חמין שהוחמו בשבת - הוא דאסורין, הא חמין שהוחמו מערב שבת - מותרין? והתניא: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו? אלא - פניו ידיו ורגליו. אימא סיפא: ביום טוב - כחמין שהוחמו ביום טוב, ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה. לימא תנן סתמא כבית שמאי; דתנן, בית שמאי אומרים: לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה, ובית הלל מתירין! –
אמר רב איקא בר חנניא: להשתטף בהן כל גופו עסקינן; והאי תנא הוא, דתניא, לא ישתטף אדם כל גופו, בין בחמין ובין בצונן - דברי רבי מאיר,
רבי שמעון מתיר, רבי יהודה אומר: בחמין - אסור, בצונן - מותר. 
 

 מבלי להיכנס לעצם הנושא נדגיש שמשמע בסוגיה שלא הגיוני ש"סתם משנה" תהיה לפי בית שמאי ולא לפי בית הלל [וכפי שמוסבר ב"מתיבתא"]. מצד שני "סתם משנה" יכולה להיות כתנא רבי שמעון, למרות שההלכה היא כדעת רבי יהודה כפי שרבי יוחנן פוסק בסוגיה [וגם בגלל שגם באופן עקרוני הלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון]. לפי זה צריך לומר, שאמנם רבי יהודה הנשיא קבע הלכה כסתם משנה – ובסוגייתנו מתאים לרבי שמעון – אבל לאמוראים יש זכות לפסוק באופן שונה! וניתן לדייק יותר: מדובר ברבי יוחנן שהוא זה שפסק כרבי יהודה בסוגייתו ולא כרבי שמעון. ורבי יוחנן הוא זה שמוזכר בש"ס שקבע ש"הלכה כסתם משנה".

תוס' מעיר על כך:

תוספות מסכת שבת דף לט עמוד ב

אמר רבה בר בר חנה הלכה כר' יהודה - אף על גב דר' יוחנן אית ליה הלכה כסתם משנה
הכא משום דר' יהודה מכריע הוא אין הלכה כסתם
וקשה דבפרק קמא דפסחים (דף יג. ודף כא. ושם) פריך ונימא מר הלכה כר' מאיר דסתם לן תנא כוותיה אף על גב דסבר דרבן גמליאל מכריע הוא דפריך בתר הכי ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע
וי"ל דסתם דהכא גריע מההוא סתם דהכא סתם במתני' ומחלוקת בברייתא והלכה כמכריע ומיהו אי לאו הכרעה הוה הלכה כסתם מתני' אף על גב דמחלוקת בברייתא.

באופן עקרוני תוס' טוען שיש כלל שהלכה כ"מכריע" ורבי יהודה בברייתא מכריע בין רבי שמעון ורבי מאיר. ומשמע מתוס' שכלל זה חזק יותר מהכלל ש"הלכה כסתם משנה".
ונראה לי להסביר: אמנם רבי יהודה הנשיא קבע שהלכה כ"סתם משנה", אלא, שאם יש כלל הכרעה נוסף בברייתא הרי שבעל הברייתא לא כפוף לכלל של "רבי", ולכן הוא מכריע שהלכה כדברי המכריע.

יוצא מכאן כלל "מוזר" שברייתא מכריעה להלכה יותר מאשר משנה. כמו כן יש כלל "סתם משנה ומחלוקת בברייתא" עדיין הלכה כבמשנה. זאת אומרת, שבכל זאת דין במשנה "חזק" יותר מאשר דין בברייתא. ולכן יש להסביר שבסוגייתנו נחמד דבר מחודש, שאם בברייתא לא רק שיש מחלוקת תנאים, אלא, שיש כלל הכרעתי מיוחד [הלכה כמכריע – כשיש 3 דעות בברייתא] הרי שכלל זה הוא זה שגובר על הכלל שהלכה כסתם משנה.

וראה על כל הנ"ל [ובמילים קצת אחרות] ב"מתיבתא", הערה מ, ושם מובאת דעה שהכלל של "הלכה כסתם משנה" הוא רק כשהדין מוזכר במשנה במפורש ולא מתוך דיוק, ובסוגייתנו מדובר בדיוק מתוך המשנה, ולכן כל השאלות שהעלינו לעיל מיושבות בפשטות.

נעיין בזה בביאור בדף הבא לגבי דין "הלכה כמכריע".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר