האם רשב"י התפלל? / הרב הלל בן שלמה
שבת לג ע"ב
מסופר על רשב"י ובנו, שכאשר התחבאו במערה, הם היו מתלבשים לכבוד התפילה. התוספות (י,א ד"ה כגון) מבארים, שתפילה זו לא היתה אלא קריאת שמע, שהרי הגמרא אומרת, שרשב"י וחבריו שתורתם אומנותם, מפסיקים מלימודם לקריאת שמע, אבל לא לתפילה. על פי דברי התוספות כותב המהר"ם מלובלין (שם), כי מי שתורתו אומנותו אינו רשאי להפסיק להתפלל (שהרי התוספות היו יכולים לתרץ, שהם החמירו על עצמם והתפללו). אמנם, לפי דברי התוספות במועד קטן (ט,ב ד"ה כאן, על פי הירושלמי), רשב"י וחבריו אינם מפסיקים לא לקריאת שמע ולא לתפילה.
ייתכן לבאר באופן אחר: רשב"י ובנו היו מתפללים, אך בתדירות נמוכה (בשעה שהרגישו התעוררות לדבר), ולא את התפילות הקבועות. אפשרות אחרת היא, שרשב"י ובנו היו מתפללים תפילת שחרית בקומם, והם לא היו צריכים להפסיק מלימודם לזה, שכן רק אחרי התפילה הם היו לומדים.
הצל"ח (שם) כותב, שדברי רבי יוחנן "כגון רשב"י וחבריו", באו לומר אנשים כדוגמתם, אך הוא עצמו היה מפסיקים לתפילה; אך זאת מסיבה אחרת. לדעת רשב"י במנחות (כט,א), יוצאים ידי חובת לימוד התורה, בקריאת שמע ערבית ושחרית. ממילא, התפילה לא היוותה עבורו הפסקה. אמנם, מאחר שאין אנו פוסקים בזה כדעת רשב"י, הרי שאנשים כדוגמתו אינם רשאים להפסיק לתפילה.
