הדלקת נרות משני הפתחים בגלל החשד / הרב הלל בן שלמה

שבת כג ע"א

מבואר בגמרא, כי יש להימנע מדבר המביא לידי חשד, ועל כן אדם שלחצרו שני פתחים בשתי רוחות שונות, צריך להדליק נר חנוכה בשני הפתחים; וכן פוסקים הרמב"ם (מגילה וחנוכה ד,י) והשו"ע (או"ח תרעא,ח). לכאורה, דברים אלו סותרים את האמור בגמרא בברכות (ח,ב; סא,א), כי כאשר לבית כנסת יש שני פתחים, אין להימנע מלעבור מאחוריו, וכן כאשר יש עוד בית כנסת בעיר זו, מותר ללכת אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים.

אחרונים רבים התייחסו לשאלה זו, והשיבו באופנים שונים.

הבית יוסף (או"ח שם) כותב שני תירוצים: א. מאחר שכשאינו מתפלל הוא פורק מעליו עול מלכות שמים, לא יחשדוהו על כך כאשר יש פתח נוסף. ב. מאחר שבהדלקת נר חנוכה יש משום הפסד ממון, יש יותר מקום שיבואו לחשוד בו על כך. המגן אברהם הקשה על תירוץ זה וכתב, שאף בהליכה לבית כנסת האדם יכול להפסיד ממון. לדבריו, יש להשיב באופן אחר: כאשר אדם נמנע מלהיכנס לבית כנסת, יש בכך משום פריקת עול ובזיון למקום, כאשר הולך בסמוך לשם. אולם כאשר יש פתח אחר למקום, אין בכך כל ביזיון. בפירוש סוכת דוד על הרמב"ם השיב על קושיית המגן אברהם, שיש לחלק בין הפסד ממון מחמת ביטול מלאכה, להפסד הנגרם כתוצאה מעשיית מעשה.

בשו"ת חכם צבי (סימן צא) כותב, כי החשד המדובר הוא של אנשים שיטעו ויחשבו שיש צורך להדליק בכל הפתחים. ולכאורה דבריו צ"ע, שהרי בגמרא מפורש שיאמרו "כי היכי דבהאי פתחא לא אדליק, בהך פיתח אנמי לא אדליק". בשו"ת שבות יעקב (חלק ג סימן מח) רוצה לומר, כי אדם יוצא ידי חובתו בראיית הנרות, ורק מצוה מן המובחר להדליק בעצמו; ועלולים לחשוד בו שלא קיים את המצוה מן המובחר, משום שישנה ריעותא בפתח בה לא הדליק. גם דברים אלו לכאורה צ"ע.