הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: רבי יהודה ורבי יוסי; "אליבא דנפשייהו"
שבת לה ע"א-ע"ב
אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב, - אמר ליה: והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין! - אמר ליה: מי סברת פני מזרח ממש? לא, פנים המאדימין את המזרח.
איכא דאמרי, רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח, אמר ליה: מי סברת פני מזרח ממש? פנים המאדימין את המזרח! וסימניך כוותא.
...
אמר רב יהודה אמר שמואל: בין השמשות דרבי יהודה כהנים טובלין בו. למאן? אילימא לרבי יהודה - ספקא הוא! אלא בין השמשות דרבי יהודה לרבי יוסי כהנים טובלין בו. פשיטא! - מהו דתימא: בין השמשות דרבי יוסי - מישך שייך בדרבי יהודה, קא משמע לן: דשלים בין השמשות דרבי יהודה, והדר מתחיל בין השמשות דרבי יוסי.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה לענין שבת, והלכה כרבי יוסי לענין תרומה. בשלמא הלכה כרבי יהודה לענין שבת - לחומרא, אבל לענין תרומה מאי היא? אילימא לטבילה - ספקא היא!
אלא לאכילת תרומה, דלא אכלי כהנים תרומה עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי.
...
אמר רב יהודה אמר שמואל: כוכב אחד - יום, שנים - בין השמשות, שלשה - לילה.
תניא נמי הכי: כוכב אחד - יום, שנים - בין השמשות, שלשה - לילה. אמר רבי יוסי: לא כוכבים גדולים הנראין ביום, ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה, אלא בינונים.
1.
בסוגיה זו של בין השמשות רבו הדעות והמחלוקות בין התנאים, האמוראים, הראשונים והפוסקים. כל מחלוקת קשורה לשאר המחלוקות. [ראה בפרשנים הרבים המובאים אצל "מתיבתא" וב"ילקוט ביאורים"]
2.
רק נעיר: מכיוון שיש מחלוקת בסוגיה [בדף הקודם ובסוגייתנו] בין רבה ורב יוסף, יש אומרים, שהכלל הוא שהלכה כרבה,
3.
ויש אומרים שהלכה כ"רב יוסף" בגלל שמשמע ש"רבא" סובר כמותו.
4.
ויש אומרים, שהלכה כרבה רק כשחולק על רב יוסף מסברת עצמו [אליבא דנפשייהו], ולא כשמביא את דעת רבותיו, ויש אומרים שהלכה כרבה נגד רב יוסף רק במסכת אחת.
5.
רמב"ם הלכות שבת פרק ה הלכה ד:
משתשקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים בינוניים ג הוא הזמן הנקרא בין השמשות בכל מקום, והוא ספק מן היום ספק מן הלילה ודנין בו להחמיר בכל מקום, ולפיכך אין מדליקין בו, והעושה מלאכה בין השמשות בערב שבת ובמוצאי שבת בשוגג חייב חטאת מכל מקום,
וכוכבים אלו לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינוניים,
ומשיראו שלשה כוכבים אלו הבינוניים הרי זה לילה ודאי.
6.
כסף משנה הלכות שבת פרק ה הלכה ד:
[ד] משתשקע החמה וכו'. כתב הרמ"ך למה התחיל בדברי רבא וסיים בדברי רבי יוחנן
אם רוצה לפסוק כרבא הל"ל משתשקע החמה עד שיכסיף התחתון והעליון
ולא עוד דאם רוצה לפסוק כרבי יוחנן הל"ל משיראו שני כוכבים עד שיראו שלשה
גם יש לתמוה על הרי"ף שהביא הכל
ונראה שרבא ור' יוחנן חולקין וצ"ע
וי"ל שרב יהודה אמר שמואל אמרה לתרוייהו ש"מ חד שיעורא הוא עכ"ל:
הוא מחדש חידוש מעניין: הרמב"ם חיבר בין שתי דעות בגמרא וטוען שהם למעשה דעה אחת מכיוון שהן נאמרו בשמו של רב יהודה בשם שמואל.
7.
גם בשאלה העקרונית נחלקו הפוסקים, האם הלכה [ונחלקו אפילו בדעת הרמב"ם עצמו] כרבי יהודה או כרבי יוסי - בהגדרת "בין השמשות". והגמרא מכריעה: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה לענין שבת, והלכה כרבי יוסי לענין תרומה.", כלומר, יש כאן הכרעה מכח הספק.
8.
ונשאלת השאלה: לולא היתה הכרעה של רבי יוחנן הרי הכלל הוא, שהלכה כרבי יוסי בכל מקום מפני שנימוקו עימו! ומדוע רבי יוחנן הכריע רק על פי כללי הכרעה בספקות?
9.
אלא יש לומר: בסוגייתנו לא מדובר בסברות של חכמים, אלא בבדיקת המציאות של "יום" ו"לילה", ולכן אין בזה יתרון לדעת רבי יוסי.
10.
ואפשר לומר:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רל:
הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו,
... הביטה וראה להקת הנביאים שכולם נתנבאו בזה הדבר דאין הלכה כר"י מחביריו דהנהו רבוואתא דפסקו כרבנן טעמייהו הוי משום דיחיד ורבים הלכה כרבים כמ"ש רבינו מנוח בהלכות סוכה פ"א ואינך דפסקו כר"י הרי כתבו בהדיא דע"כ לא פסקו כמותו אלא משום דתניא כוותיה אף דבעלמא אית להו דאין הלכה כרבי יוסי אלא מחבירו ...
ברם חזי הוית בסמ"ג שם בדף קנ"ד ע"ד שכתב בפשיטות דדעת הרמב"ם הוא דהלכה כר"י מחביריו ושכך היתה גירסתו בפרק מי שהוציאוהו ...
ואני בער לא אדע על מה אדניהם הטבעו דהא איפכא איכא לאוכוחי מכמה וכמה פסקי הרמב"ם ז"ל דבכולהו פסק כת"ק דר' יוסי כמו שתמצא לה"ה ברפ"ט מהלכות שבת ושם בפכ"ג הלכה ך' ופכ"ה הלכה י"ג ובפ"א מהלכות מ"א הלכה ח' וכ"כ מרן בכ"מ בפ"ו מהלכות ברכות הלכה י"ג ובפכ"ה מהלכות ערכין הלכה א' כתב וידוע דהלכה כת"ק וכן בפ"ג מהלכות כלאים הלכה ז'
... וכתב שכן הוא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל ושכן כתב רבו ז"ל בשם הראשונים ע"כ ואף על גב דסיים שם דשוב חזר בו ומחקו רבו מן החידושים שלו מ"מ ממ"ש שכן דעת הרי"ף והרמב"ם ודאי לא הדר ביה ...
אמור מעתה דיפה דן יפה הורה גבר חכם בעוז הר"ב הליכות עולם במאי דכייל לן בריש שער החמישי ואמר כללא דמילתא הלכה כר"י מחבירו ולא מחביריו דיסודתו בהררי קדש המה העמודים והמכונות אשר כל בית ישראל נשענים עליהם ומה גם דמרן מהריק"א הסכים על ידו שם ופתח באלה הדברים ומ"ש כר' יוסי מחבירו אף על גב דפרק הנזכר אמרו הלכה כר' יוסי מחביריו ר' יוחנן פליג כמ"ש שם התוס' ע"כ כלומר ודעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן וכן ראיתי אליו עוד בב"י א"א סוף סי' ס"ח ע"ש והכי נקטו לה בפשיטות התי"ט בפרק ה' דמעשר שני משנה א' ומוהר"י חאגיז בהקדמתו לעץ חיים כלל ז' מדרך פסק ההלכה דקי"ל הלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ודלא כמוהרש"א ביבין שמועה שם דמסיק דהלכה כר' יוסי ואפילו מחביריו ושיש טעות סופר בדברי הליכות עולם דליתא ואין כאן ט"ס כלל אלא כל דבריו בזה אמת וצדק וכבר כתב עליו הכנה"ג דלא דק ושדעת ה"ע לפסוק כר' יוחנן וכדברי מוהריק"א עש"ב...
אם אין הלכה כרבי יוסי נגד חבריו [=רבים] הרי שמתאים לסוגייתנו, שהרי רבי יוסי חולק גם על רבי יהודה וגם על רבי נחמיה, ולכן ההכרעה הסופית היא מכח ספק.
11.
לסיכום הדעות בסוגיה – להלכה אפשר לעיין:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, [בין השמשות] עמוד קכו טור 2:
הלכה כדברי שניהם, ר' יהודה ור' יוסי, שבמקום שאם הזמן הוא לילה הרי זו חומרא וכשהוא יום הרי זו קולא72, הלכה כר' יהודה, שבין השמשות הוא קודם שיעור של ר' יוסי, בין בתחילתו, שבין השמשות מתחיל משקיעת החמה, ובין בסופו, שמסתיים אחר שלשה רבעי מיל משקיעת החמה,
ואם יום הוא חומרא ולילה הוא קולא, הלכה כר' יוסי.
וכתבו מחכמי זמננו שמכיון שהזמן של שלשה רבעי מיל עם הוספת השיעור של ר' יוסי אינו קבוע בכל מקום ובכל זמן, שהשיעור הזה הוא בארץ ישראל בתקופת ניסן ותשרי, לכן מוטב לסמוך על השיעור של סוף זמן בין השמשות בשלשה כוכבים בינונים, ולפי שאין אנו בקיאים בכוכבים מה הוא השיעור של בינונים יש להחמיר לומר שלא נגמר בין השמשות אלא כשיראו שלשה כוכבים קטנים.
12.
תוספת הערות: הכלל שהלכה כרבי יוסי תקף - כנראה - גם כשדבריו מובאים בברייתא ולא רק במשנה ויש דיון בזה ובכללים דומים, כגון:
"הלכה כרשב"ג במשנתנו";
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קטז:
ולמדתי כן ממאי דאמרינן בפרק שני דייני דף ק"ט א' גבי אדמון א"ל רבא לרב נחמן אפילו בברייתא א"ל מי קאמרינן במשנה בכ"מ שאמר ר"ג קאמרינן והכי נמי איתא בפרק הקומץ רבא דף ל"א ב' מי קאמר במשנתינו כ"מ ששנה קאמר ע"כ, הרי בהדיא דהיכא דנקטו לישנא דכ"מ או כל היכא דאמרינן דהיא היא בין במשנה בין בברייתא במשמע וכן כתבתי עוד בכללי הכף גבי אימתי ובמה ע"ש ישמע החכם ויוסף לקח.
12.1
וכן לגבי הכללים: "הלכה כרבי מחברו"; "הלכה כרבי עקיבא מחברו", ועוד.
12.2
וניתן להסביר את הבעיה כך: אם הלכה כחכם מסויים נובעת מגדלותו הרי שאין הבדל אם דבריו מובאים במשנה או בברייתא, אולם אם ההלכה כדבריו נובעת מהעובדה, שכך מכריע "עורך המשנה" [="רבי"], הרי שכלל זה יחול רק במשנה.
13.
הערה נוספת לגבי ההכרעה בסוגייתנו: מכיון שהגמרא מביאה ברייתא ופותחת ב"תניא נמי הכי"... משמע שכך מכריע עורך הסוגיה - רב אשי!
