סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 800
"במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה"
שבת נא ע"ב
פרק "במה בהמה" החמישי במסכת שבת מופיע לפני הפרק "במה אשה".
נשאלת השאלה, האם לא היה ראוי להקדים פרק "במה אשה" לפרק "במה בהמה", והשאלה גוברת כשנזכרים בפרשת "מטות" [במדבר ל"ט, ט"ז] כאשר בני גד וראובן ביקשו ממשה רבינו להשאר בעבר הירדן המזרחי, אמרו גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפינו. אומר שם רש"י בשם המדרש, חסים היו על ממונם יותר מעל נשיהם בניהם ובנותיהם שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה לא כן בנו לכם תחילה ערים לטפכם, ורק אח"כ גדרות לצאנכם, וכך היא המידה, האשה כמובן קודמת לבהמה, ומדוע א"כ הקדים התנא את פרק "במה בהמה" לפרק "במה אשה".
השפת אמת מתרץ תרוץ נפלא, הרי כאשר הבהמה תצא עם מה שהתנא אסר עליה, יעבור בעל הבהמה על איסור דאורייתא, וכפי שתוס' אומרים בתחילת הפרק אדם מוזהר על שביתת בהמתו כדכתיב "למען ינוח שורך וחמורך", משא"כ אם אשה תעבור על דיני הוצאה לצאת עם הדברים המנויים במשנה, האסור מדרבנן משום גזירה שמא הם יפלו והיא תבוא להעבירם ד' אמות ברשות הרבים. כל הדברים המנויים אצלנו בפרק במה בהמה" איסורם איסורי תורה, משא"כ הדברים המנויים בפרק "במה אשה" איסורם מדרבנן. עפי"ז ממשיך השפת אמת לחדש כך בפרק הראשון למדנו שהדברים שאסור לעשותם מדאורייתא בשבת, נאסרו כבר בע"ש מחשיכה, ואילו הדברים שנאסרו בשבת רק מדרבנן, אינם אסורים אלא דווקא עם כניסת השבת, ולא קודם, משום גזירה לגזירה, והיות ושביתת בהמה זה איסור תורה, הרי שצריכים כבר לאסור לצאת אפי' קודם כניסת השבת, משא"כ האיסורים על האשה לצאת שהם רק מדרבנן, מתחילים רק עם כניסת השבת, לכן חייב היה התנא להקדים את פרק "במה בהמה" לפרק "במה אשה", ושפיר הקדים רבינו הקדוש את פרק "במה בהמה" לפרק "במה אשה".
חידוש מעניין נאמר כאן בשפת אמת, ויש לעיין אם דבריו תואמים עם מה שנאמר בתוס' בדף ט'. תוס' בדה"מ "יציאת השבת", מונים את סדר הפרקים: "לא יצא החיט במחטו סמוך לחשיכה", אח"כ "במה מדליקין" ו"במה טומנין", שהם דברים הנוהגים עם חשיכה, ואח"כ "במה בהמה" ו"במה אשה", דברים הנוהגים בשבת עצמה, ולכאורה דברי התוס' אינם מתאימים עם דברי השפת אמת, והדברים צריכים ביאור.
[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]
