הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תנאים: "רבי יהודה הנשיא"="רבי"

שבת לב ע"ב

תניא, רבי נתן אומר: בעון נדרים מתה אשה של אדם, שנאמר +משלי כב+ אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך.
רבי אומר: בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים, שנאמר +קהלת ה+ אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך. איזה הן מעשה ידיו של אדם - הוי אומר: בניו ובנותיו של אדם.
תנו רבנן, בעון נדרים בנים מתים - דברי רבי אלעזר ברבי שמעון,
רבי יהודה הנשיא אומר: בעון ביטול תורה. בשלמא למאן דאמר בעון נדרים - כדאמרן, אלא למאן דאמר בעון ביטול תורה - מאי קראה? - דכתיב +ירמיהו ב+ לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו. רב נחמן בר יצחק אמר: למאן דאמר בעון נדרים נמי מהכא - לשוא הכיתי את בניכם - על עסקי שוא. מכדי,
רבי יהודה הנשיא היינו רבי, ורבי בעון נדרים קאמר! - בתר דשמעה מרבי אלעזר ברבי שמעון.

1.
רש"י מסכת שבת דף לב עמוד ב:

והא בעון נדרים אמר - בברייתא קמייתא, ומשני: ההיא קמייתא בתר הך איתמר, דמעיקרא אמר בעון ביטול תורה, ובתר דשמע מר' אלעזר דשמע מר' שמעון אבוה דהוה רביה דרבי, בעון נדרים - אמר איהו נמי הכי.

הגמרא מצהירה ש"רבי" בברייתא הראשונה הוא אותו "רבי יהודה הנשיא" בברייתא השניה, ולכן היא טוענת שיש סתירה בין שתי אמרותיו. והיא מיישבת ש"רבי יהודה הנשיא" חזר בו, כלומר, הברייתא השניה קדמה מבחינה הסטורית לברייתא הראשונה, ודעת "רבי" בברייתא הראשונה היא דעתו הסופית של "רבי"="רבי יהודה הנשיא".

2.
מדוע רבי" חזר בו? ומדוע דבריו בברייתא השניה לא "נמחקו" [הרי חזר בו!]

2.1
מדוע יש לו שני כינויים "רבי" ו"רבי יהודה הנשיא" [והרמב"ם קורא לו "רבנו הקדוש" – בהקדמתו למשנה תורה]?

3.
ב"מתיבתא", הערה טו מסביר שלפני שרבי יהודה הנשיא התמנה לראש ישיבה נקרא "רבי יהודה הנשיא" ולאחר שנתמנה נקרא "רבי" סתם,

4.
וב"תפארת ישראל" [אבות, פרק ב, משנה ב], יכין אות א, מעיר, שבחייו קראוהו "רבי" ולאחר מותו קראוהו "רבי יהודה הנשיא".

5.
לכאורה נראה ששני הפירושים לעיל מנוגדים זה לזה. לפי ההסבר הראשון הרי שהכינוי "רבי" חשוב יותר, ולפי הסבר השני "רבי יהודה הנשיא" חשוב יותר. ולפי הפירוש השני מדוע שינו את שמו לאחר מותו? אולי כדי להודיענו שהחכמים קיבלו עליהם את פסיקותיו.

6.
מדוע כל העניין הנ"ל מוזכר רק כאן בש"ס? הרי לא הגיוני שרק כאן אמר "רבי" שתי הלכות בשתי תקופות שונות [לפי שני ההסברים לעיל].

7.
הראשונים והאחרונים דנים בנ"ל [ראה ב"מתיבתא" במקום] אבל הם לא עונים ישירות על השאלות לעיל.

8.
ונראה לומר: דווקא השם "רבי" מתייחס ל"איש" – רבי יהודה משושלת הנשיאים, והכינוי "רבי יהודה הנשיא" מגדיר את מעמדו החשוב של "רבי".
"רבי יהודה הנשיא" הוא המכריע מה ייכלל במשנה [לא בברייתא], הוא מנהיג העם. "רבי" ה"פרטי" קבע שבעוון נדרים מתים בניו של אדם, אבל "רבי יהודה הנשיא", מי שדאג ללימוד התורה בכלל ישראל הוא זה, שקבע, שבעוון ביטול תורה מתים בניו של אדם. אבל מכיון שהוראה זו חמורה מאד, לכן "רבי יהודה הנשיא" מדגיש מה שהוא עצמו אומר "בעוון נדרים" כי מתאים לדעת רבי שמעון - רבו, ואין פה ממש חזרה!