הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "אי הכי"

שבת כח ע"א

הכי קאמר: כמין תלא אילן הוא, שיש בו גוונין הרבה, ולא תלא אילן, דאילו התם - טמא, והכא - טהור.
אמר רב יוסף: אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא - ששש בגוונין הרבה.

1.
בדרך כלל הביטוי "אי הכי" מהווה פתיחה לקושיה, ואילו כאן משמע שמדובר דווקא בסיוע ולא בקושיה:

2.
וכך אמנם אומר בסוגייתנו רש"י, מסכת שבת דף כח עמוד א:

אי הכי - סייעתא היא.

3.
אבל בכל זאת קצת קשה, מדוע הגמרא משתמשת בסוגייתנו בביטוי שמשמעותו שונה ממשמעותו הבסיסית בכל הש"ס.

4.
רק במקום אחד נוסף בש"ס רש"י אומר דבר דומה:
רש"י מסכת קידושין דף מו עמוד א:

אי הכי - סייעתא היא.

5.
ובאופן עקרוני כנראה המקור הבא באמת מקשה על זה – באופן עקרוני [ולא בסוגייתנו דווקא]:
תוספות רי"ד מסכת קידושין דף מו עמוד א:

אמר ליה רב יוסף אי הכי היינו דתניא כו' מה שפירש המורה דסייעתא היא אינו נראה לי
דאי הכי לאו לשון סייעתא משמע אלא לשון קושיא והעיקר נראה לי כפי מה שפירשו שאר המפרשים דגרסי אלא אמר רב נחמן

6.
ונראה אולי ליישב כך: אמנם רב יוסף טוען שעל דברי רבי אבא שהקשה על רב יוסף יש תירוץ ["הכי קאמר"...] ועל תירוץ זה אומר רב יוסף "אי הכי", כלומר, לפי התירוץ האחרון חוזרת שאלת רב יוסף על רבי אלעזר מדוע הוא התלבט בבעיה הרי ניתן לפשוט אותה מהברייתא.
כלומר, הביטוי "אי הכי" משמש באמת קושיה, אבל, הקושיה היא לא על התרוץ אלא בא לחזק את הקושיה הראשונה, והקושיה הראשונה לא היתה קושיה "רגילה", אלא נועדה לפשוט את הבעיה של רבי אלעזר. ואין מכאן סתירה לדברי רש"י, כי באמת הביטוי "אי הכי" הוא לא קושיה – אלא דווקא סיוע - על התרוץ של "הכי קאמר".
נמצא - בסיכומו של דבר - שהביטוי "אי הכי" בסוגייתנו מהווה סיוע לתוכן שלפניו אבל – יחד עם זה – הוא גם פתיחה של קושיה על התוכן שלפני פניו.