הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: חובה, מצוה ורשות

שבת כה ע"א

אמר ליה, שאני אומר: הדלקת נר בשבת - חובה, דאמר רב נחמן בר רב זבדא, ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר בשבת - חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית - רשות, ואני אומר: מצוה. מאי מצוה? - דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין, ורוחץ פניו ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות, והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן.... 
 
1.
מה ההבדל בין שלשת המושגים "חובה" "מצוה" ו"רשות".

2.
בפשטות, הכוונה היא:
"חובה" – אדם חייב לבצע את המצוה ואם לא יבצענה ביטל מצות עשה.

2.1
"מצוה" – אדם לא חייב לבצע את המצוה ואם לא יקיימנה לא עבר עבירה, אבל אם כן יקיימנה הרי שיש לו "שכר" של קיום מצוה בדיוק כמו שכר של מי שמקיים מצוה שהיא חובה. ויש אומרים שהכוונה היא למצוה שהוא באמת חייב בה אבל רק אם הוא עשה מעשה כדי להתחייב בה, למשל, עשיית מעקה לגג. רק אם בנה בית חייב לבנות מעקה...

2.2
"רשות" – משמע שאדם רשאי להחליט אם ברצונו לעשות המצוה או לא, ואם לא יעשנה בודאי שלא עבר עבירה, ואם כן יבצע את המצוה [שהיא רשות] הרי שהשכר שיקבל לא יהיה שוה ערך לשכר של מצוה שהיא חובה.

2.2.1
יש אומרים: שגם דבר שהוא "מצוה" למעשה הוא "חובה", אלא שהוא "חובה" רק אם אין לו טירחה מיוחדת לעשותה, ואם בכל זאת לא יבצענה הרי שעבר עבירה [ביטל מצות עשה], ואילו מצוה שהיא חובה חייב לבצעה אפילו אם יש לו טירחה רבה בעשיית אותה מצוה.

3.
ראה על כל הנ"ל ב"מתיבתא", הערה יג, וב"ילקוט ביאורים" עמוד צא.