הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "ושוין"

שבת יח ע"א

ושוין אלו ואלו שטוענין קורת בית הבד ועגולי הגת.. 
 
1.
שואלים פרשנים מדוע המשנה מדגישה מקרה שבו בית שמאי מודים לבית הלל הרי בין כך אין הלכה כבית שמאי.

2.
יש אומרים שכך היא דרך המשנה [תוס' יום טוב, מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ש].

3.
נראה להסביר: מלבד העיקרון של פסיקת הלכה היו מטרות נוספות לרבי יהודה הנשיא בעריכת המשניות. אחת מהן היתה לשמור על "משנה ראשונה לא זזה ממקומה", כלומר, יש לכתוב במשנה גם דעות שאולי בתקופה מאוחרת יותר נקבע שאין הלכה כמותה. הרי לפני שיצאה בת קול לא היה כלל החלטי שהלכה תמיד כבית הלל נגד בית שמאי, והרי גם בסוגיה הקודמת למדנו שקרה שחכמים מבית הלל הצטרפו לבית שמאי וקבעו הלכה על פי רוב החכמים.

4.
ויש אומרים שעל ידי שיטת בית שמאי ניתן להבין טוב יותר את שיטת בית הלל, ורק כשיש מחלוקת תנאים בדברי בית שמאי אז מקשים מדוע מפלפלים בדבריהם כשאינם להלכה ["מתיבתא", שם].

4.1
ולא ברור, הרי גם במקרה כזה יש משמעות לבירור דעת בית שמאי על מנת לדעת במה נחלקו עליהם בית הלל. ונראה, שבאמת דווקא במשנתנו השאלה במקומה: מדוע מודגשת דעת בית שמאי שמסכימים לדעת בית הלל. ונראה שתשובתו של התוס' יום טוב נכונה יותר, ובתוספת של ההסבר – לענ"ד - לעיל.

5.
רעיון אפשרי: מהי משמעות הביטוי "ושוים...", האם באופן מקרי דעת בית שמאי זהה לדעת בית הלל בנושא מסויים, והביטוי "ושוים" "רק" מסייע להבנת הדעה, או שהכוונה היא - אולי - שבמקרה מסויים בית שמאי השתכנעו מסברת בית הלל, ואז יש כוונה מיוחדת בכך שרבי יהודה הנשיא כתב זאת במשנה – ללמדנו, שדעת בית הלל "חזקה" עד כדי כך, שבנקודה מסוימת בית שמאי הודו להם. וגם נמצאנו למדים שבית שמאי "הסכימו" – לעיתים – לבית הלל [ערך חינוכי- משפטי].