הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "הלכה כרשב"ג"

שבת יח ע"א

אמר רבן שמעון בן גמליאל: נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס נכרי שלשה ימים קודם לשבת . 
 
1.
בסוף המשנה מובאים דברי רשב"ג שנהגו אבותיו כדברי בית שמאי. מחלוקת ראשונים האם רשב"ג סובר ופוסק כבית שמאי או שבאמת הוא סובר ופוסק כבית הלל ורק החמירו על עצמם כבית שמאי [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ש].

2.
תוספות מסכת עבודה זרה דף כא עמוד ב:

מאי טעמא אריסא אריסותיה קא עביד - הקשה רבינו יהודה מההיא דתנן בפ"ק דשבת דף יח. ושם) אמר רשב"ג נוהגין היו של בית אבא שהיו נותנין כלים לכובס עובד כוכבים ג' ימים קודם השבת ופליג אב"ה דאמרי התם שמותר עם השמש אלמא לית ליה לרשב"ג קבלנא קבלנותיה עביד
ותירץ לא שסובר שהלכה כן אלא מחמיר בעצמו היה וכן פרש"י לשם אכן שוב הקשה רבינו יהודה דא"כ בפרק שני דביצה דף כא:) דקחשיב ג' דברים שהיו מחמירין בבית ר"ג כב"ש אמאי לא קא חשיב נמי הא
שהרי ר"ג דיבנה הוא (אבי) אביו של רשב"ג ואומר דבביצה לא איירי אלא במידי די"ט אבל במילי דשבת איכא טובא ולפ"ז ניחא מה שהקשה ר' אלחנן דאמאי לא קי"ל כרשב"ג בההיא דפ"ק דשבת דהא אמרינן (ב"ב דף קעד.) כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו אלא לאחרים ודאי לא היה מחמיר אלא לעצמו.

תוס' סובר שמדובר שרשב"ג רק החמיר כבית שמאי אבל לא ממש סבר כמותו, כי אם היה סובר כמותו הלכה היתה צריכה להיות כרשב"ג לפי הכלל "כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו" -

3.
ונראה להעיר כמה הערות:

3.1
רשב"ג לא קובע הלכה מעצמו אלא מעיד שכך נהגו "בית אבא", ולפי התוס' משמע שגם בהלכה מסוג זה חל הכלל שהלכה צריכה להיות כרשב"ג [אם לא היה מדובר בהחמרה].

3.2
אם לא מדובר בהחמרה תמוה מאד שכל משפחת אבותיו של "רבי יהודה הנשיא" קבעו הלכה כבית שמאי ולא כבית הלל.