סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 797
"אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפריה ורביה צפית לישועה וכו'"
שבת לא ע"א
והנה פשטות הגמ' ששואלין לו "ציפית לישועה" היינו בישועת עם ישראל הכללית בביאת המשיח. דזהו יסוד ועיקר באמונה. ועי' ברש"י כאן. אכן בכתבי רבינו ה"בית הלוי" איתא. וכן פירש המשגיח דליקווד הגה"צ רבי נתן מאיר ווכטפויגל זצ"ל [קובץ שיחות ח"א עמ' נ"ז]: דזה קאי אף על הישועה הפרטית של כל אחד ואחד, ששואלין לו האם ציפה לישועה מכל צרה פרטית שהיתה אצלו – האם חיכה לישועה ולא נתייאש ממנה והתחזק בבטחונו בכל פרט שנתחדש עליו.
"קבעת עתים לתורה" – לכאורה שאלה זו לא שייכת לת"ח שתורתו אומנותו ולומד כל היום וכו'. אבל רבינו הגר"א ז"ל פרש "קבעת עתים לתורה" היינו אם קבעת לך זמן שיהא מוקדש כולו רק לתורה ולא לדברים אחרים בשום ענין ואופן ושאלה זו כבר שייכת גם לת"ח. ומדוייק כן בלשון הגמ' שלא אמרו קבעת עתים בתורה אלא קבעת עתים לתורה וכמוש"נ קביעת זמן לתורה פירושו שלא יסיח דעתו אפ' רגע אחד בתוך זמן זה מן התורה.
הגה"צ רבי אלי' לאפיאן זצ"ל מביא בזה ["לב אליהו" ח"ג עמ' שנ"ב] וז"ל: "וראיתי גדולי תורה שהיה לידם פתקא שהיה כתוב בה סליחה! אינני יכול להפסיק. והם לא הוציאו ראשם מהגמ'... ואכן בשבילנו זה דבר קשה מאד, אבל יש לכל אחד ואחד מאתנו להתרגל לזה לכל הפחות שעה אחת בכל יום ואז נראה עד כמה מצליחים בתורה עי"ז".
[ש.א.ח.]
