חיי עולם וחיי שעה
שבת י ע"א
"רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה!
- והוא סבר: זמן תפלה לחוד, וזמן תורה לחוד".
פירש רש"י: "חיי עולם - תורה, תפלה צורך חיי שעה היא - לרפואה לשלום ולמזונות".
וקשה, וכי התפילה היא רק עבור צורכי עולם הזה? וכי אינו מתפלל משום מצוות קונו? והלא עיון תפלה היא מהדברים שהקרן קיימת לו לעולם הבא, כדברי רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן במסכתנו בדף קכז ע"א.
ויש לפרש שבתפילה הריהו מתדבק בבוראו לפי שעה.
ואילו בתורה הריהו מתגדל מזדכך ומתכונן לתכלית האמיתית לחיי העולם הבא. אשר "אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא משא ולא מתן ולא פריה ורביה אלא צדיקים יושבין ועוסקים בתורה ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה" (מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק א).
