הגהות הב"ח / הרב יעקב לויפר

פורסם בעיתון המודיע

שבת ז ע"א

בדף היומי שלמדנו לא מכבר, נפלה טעות מעניינת בהגהות הב"ח.

בדף ו' עמוד ב' עוסקת הגמרא בשאלה אודות מעמדה של בקעה לענין דיני שבת. ומביאה שני תירוצי אמוראים העונים על השאלה, עולא ורב אשי. לאחר מכן מבררת הגמרא - כדרכה - מדוע לא הסכים כל אמורא עם תירוצו של השני, ושואלת בזה הלשון "בשלמא רב אשי לא אמר כדעולא, אלא עולא מאי טעמא לא אמר כשמעתיה?".

נוסח השאלה תמוה, כי הגמרא אינה מנמקת מה חסר בתירוצו של עולא, שבגלל זה רב אשי לא אמר כעולא. מכוח קושיא זו הוסיף הב"ח מילה בגמרא, וגרס "בשלמא רב אשי לא אמר כעולא - כדעולא". כלומר: רב אשי לא תירץ כעולא לפי שיש לו מן המוכן מימרא אחרת של עולא בענין קרפף שהוקף שלא לדירה, ועל פי זה תירץ את הקושיא.

הגהות הב"ח נרשמו על ידו בגליונות ש"ס דפוס ונציה משנות ר"פ רפ"ו. אלו נתגלו לאחר יותר ממאה ושמונים שנה מפטירת הב"ח בבית המדרש דקהילת וולדאווי. והודפסו כספר נפרד על ידי ר' יחיאל מיכל בר' שלמה זלמן בדפוס וורשא תקפ"ד. העתקת ההגהות הרשומות עלי גליון לספר נפרד היתה מלאכת מחשבת, והמהדיר הזדקק לסימנים שונים שונים כדי להבהיר את כוונתו (יעויין על כך בספרי 'משונצינו ועד וילנא' בפרק ט"ז). בצידה הימני התחתון של המילה 'כעולא' שנוספה על ידי הב"ח, רשם המהדיר סימן של גרשיים, זו היתה דרכו לסמן את המילה שנוספה על ידי הב"ח. אולם מדפיסי וילנא לא הבינו את כוונתו, וחשבו שהב"ח בא למחוק את המילה 'כדעולא' ולכתוב תחתיה 'כעולא', כביכול יש איזו תועלת במחיקת הדל"ת. וכך נסתתמה הבנת הגהות הב"ח.

בדפוס ז'יטומיר הגהות הב"ח הועתקו בצורה מדוייקת יותר, וכך גם הגהה זו. גם במהדורת עוז והדר שמו לב לבעיה מבלי לדעת מדפוס ז'יטומיר, כי הם השוו את כל הגהות הב"ח לדפוס הראשון ותיקנו את הענין (בביאורי המהדורות המבוארות של ימינו אפשר לראות מי הבחין בכך ומי לא).

למעשה כתבי היד – פה אחד – לא גרסו כלל את המשפט "בשלמא רב אשי לא אמר כעולא". השאלה מתחילה מעולא: מאי טעמא לא אמר כשמעתיה? וכו'. אך הב"ח תיקן את נוסח הדפוסים.

גם ב'חכמת שלמה' בדפוס הראשון הודפס תיקון זה 'בשלמא רב אשי לא אמר כעולא – כדעולא', ונכתב בצידו 'כן נראה לי'. 'חכמת שלמה' המודפס כיום הוא מקוצר, והגהה זו נשמטה משום מה על ידי חרב המדפיסים.

מעניין אם שני האחרונים, המהרש"ל והב"ח, הגיהו מסברא באותו אופן, או שהב"ח ראה את הגהת מהרש"ל (או שמע עליה) והגיה גם כן כך.