|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אבל היזמי והיגי, אף על גב דלא גביהי שלשה – שברק קוצני והגה מצויה
"אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: לבינה זקופה ברשות הרבים, וזרק וטח בפניה חייב, על גבה פטור. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: והוא שגבוה שלשה, דלא דרסי לה רבים. אבל היזמי והיגי, אף על גב דלא גביהי שלשה. וחייא בר רב אמר: אפילו היזמי והיגי, אבל צואה לא. ורב אשי אמר: אפילו צואה" (שבת, ז ע"א).
פירוש: בקשר לשאלה באיזו מידה שימושם של הרבים מחשיב מקום מוגדר לרשות הרבים, הביאו את ההלכה שאָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אם היתה לְבֵינָהּ זְקוּפָה מונחת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק חפץ ממרחק ארבע אמות וְטָח (הדביק) חפץ זה בְּפָנֶיהָ חַיָּיב משום זריקה לרשות הרבים. אבל אם נפל החפץ עַל גַּבָּהּ של הלבינה פָּטוּר כי אין הרבים מהלכים על גבי הלבינה ואין זו רשות הרבים גמורה. אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ [שאמרו שניהם]: וְהוּא דווקא שֶׁגָּבוֹהַ אותה לבינה שְׁלשָׁה טפחים לכל הפחות, שאז לֹא דָּרְסִי לָהּ [דורסים אותה, דורכים עליה] רַבִּים, ולכן, אף שהלבינה ניצבת ברשות הרבים הריהי כמקום בפני עצמו. ואולם הִיזְמֵי וְהִיגֵי, מיני קוצים, אַף עַל גַּב דְּלָא גְּבִיהִי [אף על פי שאינם גבוהים] שְׁלשָׁה טפחים אינם נחשב מקומם לרשות הרבים, כיון שאין בני אדם מהלכים על גבי הקוצים, ולא שייך להחשיב מקום זה כרשות הרבים. וְאילו חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: אֲפִילּוּ מקום הִיזְמֵי וְהִיגֵי ברשות הרבים, אם היו נמוכים נחשב מקומם כרשות הרבים, אֲבָל מקום ברשות הרבים בו מונחת צוֹאָה לֹא נחשב כרשות הרבים, שאין אנשים מהלכים במקום זה. וְרַב אַשִׁי אָמַר: אֲפִילּוּ מקום ברשות הרבים בו מונחת צוֹאָה נחשב כרשות הרבים, כיון שבסופו של דבר האנשים הממהרים לעבודתם לא יקפידו וידרכו עליה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: שברק קוצני שם באנגלית: Tall Spiny Rest-harrow שם מדעי: Ononis antiquorum L.
מאמר זה עודכן והוא מופיע במסכת סוכה (יג ע"א). לקריאה לחץ כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 1. הגה מצויה - שיח לאחר נשירת העלים | תמונה 2. הגה מצויה - פריחה |
 |
 |
|
| תמונה 3. הגה מצויה - מראה כללי צילם: עמרם אשל | תמונה 4. שברק קוצני - התחדשות העלים |
 |
 |
|
| תמונה 5. שברק קוצני - שיח | תמונה 6. שברק קוצני - פרח וקוצים |
מקורות עיקריים:
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 220-221).
מ. א. וייכסלפיש (כסלו), 'הצמחים איזמא אגא ובאשה', לשוננו ל"ד, 270 תש"ל (עמ' 271-278).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": הגה מצוי, שברק קוצני
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.