סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושג: "סתם משנה כרבי..."

שבת ה ע"א


אבא: מתניתין כגון (שקבל בטרסקל) +הגהות הב"ח: שעקרה מטרסקל+, והניח על גבי טרסקל, דאיכא נמי הנחה. - והא ידו קתני! - תני: טרסקל שבידו. - התינח טרסקל ברשות היחיד, אלא טרסקל שברשות הרבים רשות היחיד הוא! 
לימא דלא כרבי יוסי ברבי יהודה. דתניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, זרק ונח על גביו - חייב. דאי כרבי יוסי ברבי יהודה, פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, אמאי חייב? מרשות היחיד לרשות היחיד קא מפיק! – 
אפילו תימא רבי יוסי ברבי יהודה, התם - למעלה מעשרה, הכא למטה מעשרה. 
 
 
1.
הגמרא מעמידה את משנתנו באופן שבאמת יש שטח של 4X4.
והיא קובעת שיוצא אפוא, שדין משנתנו היא לא כרבי יוסי ברבי יהודה, שסובר שאם מוציא מרשות היחיד לטרסקל [סל שיש בו 4X4] שביד העני שברשות הרבים - פטור. והגמרא מיישבת שבמשנתנו מדובר שהעני מחזיק את הסל בגובה של פחות מעשרה טפחים.

2.
ויש לשאול מדוע הגמרא היתה מוטרדת מכך, שמשנתנו לא מיושבת לפי שיטת רבי יוסי ברבי יהודה בברייתא? אולי חכמים חולקים עליו ומשנתנו תסבור כחכמים ?

2.1
המקור לכך שחכמים חולקים על רבי יוסי ברבי יהודה הוא בסוגיה הבאה:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קא עמוד א :

מתקיף לה רב נחמן: ולימא גוד אחית מחיצתא! מי לא תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו - חייב. אלמא: אמרינן גוד אחית מחיצתא, הכא נמי נימא גוד אחית מחיצתא! מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין! - אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והתניא: עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה

3.
ונראה לומר: כנראה שלגמרא בסוגייתנו היה ידוע שדינו של רבי יוסי ברבי יהודה היה מוסכם גם על חכמים, ובעובדה שהברייתא פותחת בניסוח של "רבי יוסי ברבי יהודה אומר..." אין הוכחה שחכמים חולקים עליו וסוגייתנו לא סוברת כסוגיה שהבאנו לעיל מדף קא שבה "רב" אמר בשם רבי חייא שחכמים חולקים על רבי יוסי. הם ["רב" ורבי חייא] ידעו שיש חכמים שחולקים על רבי יוסי – אבל אותם חכמים לא שנויים באותה ברייתא שבה שנויה דעתו של רבי יוסי, אלא הם נאמרו כ"מימרא" עצמאית [בעל פה].

3.1
ונוסיף: אמנם אם היה מדובר באחד התנאים המפורסמים כמו רבי יהודה, רבי מאיר, רבי שמעון, הרי שהפרשנים נוטים להסביר שהניסוח בפתיחת ברייתא: "רבי... אומר..." מוכיח שחברו [הידוע כבן מחלוקתו] חולק עליו [ולאו דווקא ש"חכמים" חולקים עליו], אבל בסוגייתנו מדובר ברבי יוסי בנו של "רבי יהודה בר אילעי" שהיה תלמידו של רבי עקיבא, והוא – רבי יהודה בר אילעי - היה חברם של רבי מאיר ורשב"י. ומכיון שמדובר בתנא "רגיל" הרי שציטוט דבריו בתחילת ברייתא דווקא כן מעיד שדינו מוסכם על הרבים!

4.
וראה ב"מתיבתא", הערה טז, שמעיר, שבדרך כלל "סתם משנה" [כבמשנתנו] מתאימה לדעת רבי יוסי ברבי יהודה, ולכן כך הקשתה הגמרא. וצריכים לומר – כך נראה – שבאמת, בדרך כלל, הכלל הוא, ש"סתם משנה" היא דעת רבי מאיר ולא דעת רבי יוסי בנו של רבי יהודה. מדובר ברבי יוסי ברבי יהודה שהיה בנו של רבי יהודה ברבי אילעי, ובודאי שלא נראה הגיוני, שרבי יהודה הנשיא סתם משניות דווקא כמותו [שהיה בן דורו של "רבי"]. אלא הכוונה היא שכל "סתם משנה" [שאינה שנוייה כמחלוקת] מבטאת את דעת רבי מאיר, אולם אם יש מחלוקת נתונה [בברייתא – כבסוגייתנו] בין רבי יוסי ברבי יהודה בר אילעי וחכמים, רק אז "רבי" סתם משנה אחרת כדעת רבי יוסי ברבי יהודה.

5.
ניתן למצוא את המקור להסבר זה:
בגמרא: בכורות דף נא עמוד ב:

כתב לכהן שהוא חייב לו חמשה סלעים חייב ליתן לו כו': אמר עולא: דבר תורה בנו פדוי [לכשיתן], מ"ט אין בנו פדוי - גזירה שמא יאמרו פודין בשטר. תני תנא קמיה דרב נחמן: בנו פדוי לכשיתן.
א"ל רב נחמן: זו דברי רבי יוסי ברבי יהודה סתימתא;
ואמרי לה: זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון סתימתא, אבל חכמים אומרים: אין בנו פדוי.

6.
רש"י - מסכת חולין דף ל עמוד א :

סתימתאה - שיש משנה וברייתא הרבה שאמר ר' אלעזר בר' שמעון ורגילים התנאים לסדרן במשנה בלשון סתם והאי סתמא דתזבח הוא נמי אמרה וגמרא גמיר לה ר' יוחנן מרביה דהא ר' אלעזר אמרה.

משמע, שמשמעות הביטוי "סתימתאה" היא, שהמשנה סתומה כאחד התנאים שלא רבי מאיר, ורק משנה שסתומה כרבי מאיר מוגדרת "סתם משנה". וכן לגבי ברייתא, אפילו שלגבי ברייתא אין כלל המציין כמי היא "סתם ברייתא".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר