סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושגים: "סתם משנה ומחלוקת בברייתא"; "התינח"

שבת ה ע"א


אלא הא רבי, דתניא: זרק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע, רבי מחייב וחכמים פוטרין. ואמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי שתים, אחת משום הוצאה ואחת משום הכנסה. אלמא: לא בעי עקירה ולא הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה. –
הא איתמר עלה, רב ושמואל דאמרי תרוייהו:
לא מחייב רבי אלא ברשות היחיד מקורה, דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמיא, אבל שאינו מקורה - לא.
וכי תימא: הכא נמי במקורה;
התינח ברשות היחיד מקורה, ברשות הרבים מקורה מי חייב?
והאמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: המעביר חפץ ארבע אמות ברשות הרבים מקורה - פטור, לפי שאינו דומה לדגלי מדבר! 

 

הערה: למרות הדיון הרחב מאד אצל הפרשנים בפרטי כל הסוגיות בסוגיות שבדף זה, בכל זאת יש לי הקטן להעיר כמה הערות:

הגמרא מעמידה את משנתנו כ"רבי" בברייתא.

השלבים הם:
1. ציטוט הברייתא ובה מחלוקת בין "רבי" וחכמים.
2. הסברו של שמואל בשיטת "רבי".
3. מסקנה: "רבי" סובר שאין צורך שעקירה והנחה יהיו ממקומות של שטח שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים.
לפי שיטת הגמרא כאן [וכן בסוגיה הקודמת – ראה מה שכתבתי בדף ד] משנתנו היא כשיטת "רבי" בברייתא.

4. אולם השאלה היא מדוע רבי יהודה הנשיא קבע שמשנתנו תהיה כדעתו שלו [כ"רבי"] ולא כחכמים – שחולקים עליו בברייתא - שהם "רבים".
5. ונראה לי להסביר: ל"רבי" יש סמכות לקבוע הלכה כמותו, ולכן הוא [כעורך המשנה] "סתם" את משנתנו כדעתו בברייתא [לפי השלב הנוכחי בסוגייה]. אולם נוסיף: גם שמואל [תלמידו הצעיר של "רבי"] פוסק כ"רבי" בכך שהוא מסביר את דעת "רבי" בברייתא, ושבעקבות הסברו מתאימים דברי רבי בברייתא ל"סתם" משנתנו. ויש גם לומר, ש"רבי" עצמו "סתם" את משנתנו כדי שהלכה תהיה כמותו למרות שחכמים חולקים עליו בברייתא, וזה תואם לכלל ש"סתם במשנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם".
5. הגמרא מערערת על ההסבר הקודם על פי דברי רב ושמואל שהסבירו את דברי "רבי" בברייתא באופן שונה [כשרשות היחיד מקורה ולכן לא צריך שטח של 4X4] וממילא אין הוכחה שמשנתנו - שמשמע ממנה שעקירה והנחה אינם צריכים 4X4 - היא כשיטת רבי".
6. אומרת הגמרא: נאמר שגם משנתנו מדברת דווקא ברשות היחיד שהיא מקורה, ולכן לא צריך 4X4, ומתאים בודאי לשיטת "רבי" בברייתא.
7. דוחה הגמרא: משנתנו מדברת גם על רשות הרבים, וברשות הרבים לא יתכן שמדובר שהיא מקורה – לפי שיטת "רבי"... קטע זה בגמרא נפתח בביטוי "התינח ברשות היחיד..." ביטוי זה מתאים כאשר הגמרא מבחינה בין שני מקרים [רשות יחיד לעומת רשות רבים] לעומת הביטוי "הניחא..." והביטוי "בשלמא..." [בדרך כלל] שמתאימים יותר למקרים בהם הגמרא מבחינה בין שתי שיטות/דעות.

מסקנה: חוזרת השאלה הראשונה של הגמרא [בדף ד] מדוע במשנתנו חייב ברשות היחיד למרות שאין בה 4X4.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר