הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושג: "הא מני"

שבת ד ע"א

פשט העני את ידו. אמאי חייב? והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ארבעה על ארבעה, וליכא! –
אמר רבה: הא מני - רבי עקיבא, דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה. דתנן: הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע - רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרים. רבי עקיבא סבר: אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא, ורבנן סברי: לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא. 

1.
הגמרא מעלה תמיהה בקשר למשנתנו, שהרי ידוע ["והא בעינן"] שצריך שעקירה והנחה [כדי להתחייב במלאכת הוצאה] תהיינה במקום ששטחו לפחות 4X4 טפחים, ובמשנתנו מדובר בידו של האדם.

2.
מתרץ רבה שמשנתנו סוברת כשיטת רבי עקיבא שלא דורש את המיגבלה של 4X4. והגמרא בהמשך הסוגיה דנה בזה בהרחבה וקובעת שבאמת משנתנו לא בהכרח כרבי עקיבא.

3.
רמב"ם הלכות שבת פרק יג הלכה א:

אין המוציא מרשות לרשות או המעביר ברשות הרבים חוץ לארבע אמות חייב עד שיעקור חפץ מעל גבי מקום שיש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר ויניח על גבי מקום שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים.

לא כרבי עקיבא

4.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יג הלכה א:

א] אין המוציא מרשות לרשות וכו'. זה מבואר בהרבה מקומות ומהם פ"ק דשבת דף ד') בדרך פשיטות הא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ארבעה. ובפי"ד אכתוב דעת מי שסובר דברה"י לא בעינן הנחה ע"ג מקום ארבעה:

הרמב"ם פוסק כמו ההנחה שהיתה בבסיס השאלה בגמרא. וראוי להעלות שאלה: לפי רבה שטוען שמשנתנו היא כרבי עקיבא הרי משנתנו היא "סתם משנה" ואילו באותו עניין של 4X4 יש מחלוקת בין רבי עקיבא וחכמים, ומצב זה נקרא "סתם ואחר כל מחלוקת" שהכלל הוא שאין הלכה כסתם אלא כמחלוקת, ובמחלוקת יש לפסוק כחכמים נגד רבי עקיבא [הכלל הוא שהלכה כרבי עקיבא מחברו אבל לא מחבריו]. ולכן יוצא שבסופו של דבר הלכה היא כחכמים ולא כרבי עקיבא ולא כ"סתם" משנתנו.

5.
לפעמים הלשון בש"ס: "הא מני..." לא מוכרח שזו דעה אחת החולקת על דעות אחרות, אלא, אומרים "הא מני" על דעה שאמרה את הדין בפירוש. בסוגייתנו כן מדובר במחלוקת [רבי עקיבא וחכמים]

6.
יש, בפשטות, מחלוקת ראשונים אם בדרך כלל הכלל הוא שהגמרא מתכוונת לפסוק כאותה דעה שעליה נאמר "הא מני" או לא. לענייננו, ההלכה בסופו של דבר היא לא כרבי עקיבא [לפי הסברו של רבה]. מכיון שאין אחידות בכלל אם הביטוי "הא מני" מעיד שכך היא ההלכה ניתן להסיק מכך, שאת הביטוי "הא מני" לא שיבץ רב אשי "עורך הגמרא" בתור קביעה פסיקתית.