הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

אמוראים: סדר הדורות; רב אשי ורבינא

שבת ב ע"א

והא יציאות קתני! - אמר רב אשי: תנא, הכנסה נמי הוצאה קרי לה. ממאי - מדתנן המוציא מרשות לרשות חייב, מי לא עסקינן דקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד - וקא קרי לה הוצאה. וטעמא מאי - כל עקירת חפץ ממקומו, תנא הוצאה קרי לה. אמר רבינא: מתניתין נמי דיקא, דקתני יציאות וקא מפרש הכנסה לאלתר. - שמע מינה. רבא אמר: רשויות קתני, רשויות שבת שתים.

1.
נשאלת השאלה: מדוע הגמרא מביאה את תרוצו של רבא אחרי תרוצם של רב אשי ורבינא שחיו אחריו.

2.
תוספות מסכת שבועות דף ה עמוד ב:

רבא אמר - יש שמוחקים רב אשי בתירוצא דלעיל דתנא הכנסה הוצאה קרי לה דהש"ס לא היה קובע דברי רבא אחר רב אשי דביום שמת רבא נולד רב אשי

הוא אומר שיש לתקן הגירסא ולמחוק "רבא אמר" [אלא כנראה הדברים נאמרו על ידי "סתמא דגמרא"] מפני שלא יתכן שרבא הסביר אחרי רב אשי. [אלא אם מדובר ברב אשי הקדמון?]

2.1
המשך תוס':

ואין למחקו בשביל כך דמילתא דרבא לא קאי לתרוצי קושיות
ורבא לא בא אלא ליישב דמתני' דקתני יציאות ולא קתני הוצאות דיציאות משמע מוצאות ומבואות דהיינו רשויות

דברי רבא לא נועדו לענות ישירות על קושיית הגמרא בתחילת הקטע שעליה רב אשי ורבינא ענו.

2.2
המשך תוס':

והש"ס קבעה כאן משום דבהכי מיתרצא פירכא דוהא יציאות קתני תדע דאי בא לתרץ מי דוחקו לומר כן הא ע"כ תנא הכנסה הוצאה קרי ליה מההיא דהמוציא מרשות לרשות.

אלא, שדברי רבא על המשנה עונים ממילא גם על הקושיה בתחילת הקטע, ולכן "עורך הגמרא" שיבץ את דברי רבא בסוף הקטע.

2.3
אלא שקצת קשה: הרי רב אשי עצמו תירץ את קושיית הגמרא בפתיחה, והרי הוא כבר הכיר את דברי רבא [שהרי רב אשי חי אחרי רבא] ומדוע בכל זאת הוא לא הקדים את דברי רבא?

3.
ונראה ליישב את הכל בפשטות. בסוגייתנו מדובר ברב אשי הקדמון וברבינא הקדמון שחיו בדור שלפני אביי ורבא וממילא מובן מאליו מדוע דברי רבא הובאו אחריהם!

3.1
והקושי עדיין הוא בכך שרב פפא מוזכר לפני רב אשי ולפני רבא!

3.2
אלא נאמר שרב פפא הוא זה שמביא את שאר 3 החכמים [וכך נרמז ב"מנחת יהודה"]

ראה "תגובות"