בתי ישראל ביישובם / הרב הלל בן שלמה

ברכות נח ע"ב 
 

נאמר בברייתא בגמרא, כי הרואה בתי ישראל ביישובם אומר: "ברוך מציב גבול אלמנה". רש"י כותב, "כגון ביישוב בית שני". למה כוונת רש"י? מסתבר לומר, שרש"י בא לומר, שאין המדובר על בתי ישראל בחוץ לארץ, אלא דווקא בארץ ישראל, כאשר עם ישראל חזר אל מקומו, כפי שהיה בימי בית שני. לפי דברים אלו נראה לכאורה, כי בימינו, שזכינו לחזור לארצנו, עלינו לברך על ראיית בתי ישראל. כך עולה מדברי הב"י והב"ח (או"ח סימן רכד), המבאר שדבר זה אינו תלוי בבנין המקדש, אלא בעצם יישובם של ישראל בתוקף בארצם (ואע"פ שבימי בית שני היה שלטון מסוים לגויים על ישראל, הדבר נחשב לבתי ישראל ביישובם לעניין הברכה). אמנם, מסתבר שהגרים בארץ ישראל ורואים כל הזמן את הבתים אינם מתחייבים, שהרי לגבי ברכות הראייה הנשנות בפרק זה מבואר בתוספות (נד,א ד"ה הרואה), שהמדובר דווקא כשלא ראה אותם שלושים יום; אבל יש מקום לומר, שבן חו"ל הבא לבקר בארץ אחרי למעלה משלושים יום שלא היה שם (והוא הדין לבן א"י שלא היה בארץ במשך שלושים יום), שיצטרך לברך כאשר יראה את בתי ישראל (וראה בשו"ת משנה הלכות חלק י סימן עה, שאם לא בירך בתחילה הפסיד את הברכה).

באופן אחר כותב הצל"ח, שדווקא כשהמקדש קיים שייכת ברכה זו, משום שבזמן החורבן אסור לבנות בניין מסויד ויפה:"ומה מאד יש להוכיח בזמנינו זה שבונים בתים כמו השרים ואין זכרון לחורבן בית מקדשינו...". דברי הצל"ח מבוססים על דברי הכסף משנה (ברכות י,י), המבאר על פי המעשה המובא בגמרא בסמוך לגבי ביתו של רב חנא בר חנילאי, שיש לברך דווקא על בתים של גדולים וחשובים (אם כי במעשה זה לא נזכרת כלל ברכה, ולכאורה אין מכאן ראייה). הצל"ח מעיר, כי רק בתי כנסת ניתן לבנותם בהידור ויופי, ובאופן זה הוא מסביר את גרסת הרי"ף הכותב, כי ברכה זו נאמרת על בתי כנסת.

הבנת רש"י שהמדובר בבתים בארץ ישראל, מתאימה לדברי רבינו מנוח המובאים בכסף משנה שם, שאין לברך על בתי ישראל בחו"ל. אמנם, אם נאמר שיש להוכיח מביתו של רב חנא בר חנילאי הנזכר שם, הרי שהמדובר אף על בתים בחו"ל. לדברי האבודרהם (ברכת הראייה) יש לברך אפילו על בתים בארץ ישראל, ומדבריו עולה, שעל אחת כמה וכמה שיש לברך על בתי ישראל שבחו"ל. ובאופן זה כתב לבאר את הברכה: "ברוך מעמידנו אפי' בשפלותינו וכנסת ישראל היא היום כאלמנה שהלך בעלה למדינת הים ועתיד לחזור ונוהגת אלמנות חיות".